ההיה בן לשמואל?
נדרים נה ע"א
"בר מר שמואל פקיד דליתנון תליסר אלפי זוזי לרבא".
קשה, הכיצד לגירסתנו היה בן למר שמואל, הוא שמואל. והלא אמרו במסכת שבת דף קח ע"א: "לסוף עייליה שמואל לביתיה, אוכליה נהמא דשערי וכסא דהרסנא, ואשקייה שיכרא, ולא אחוי ליה בית הכסא, כי היכי דלישתלשל. לייט רב ואמר: מאן דמצערן - לא לוקמוה ליה בני. וכן הוה". הרי שלא היו לשמואל בנים כלל!
ואין לומר שאותו בן נולד לפני קללת רב, שהרי פירוש לשון "לא לוקמוה ליה בני" שלא יעמדו לו בנים, כלומר שלא יחזיקו לו מעמד. לכן בכלל לשון "וכן הווה" – שמתו גם הבנים שהיו לו, אם היו.
אלא שדף קח ע"א במסכת שבת יתפרש על פי דף קח ע"א במסכת בבא מציעא.
שכך אמרו בבבא מציעא שם: "אתא רבה בר רב הונא אשכחיה דקייץ. אמר: מאן קצייה - תקוץ ענפיה. אמרי: כולהו שני דרבה בר רב הונא לא אקיים ליה זרעא לרבה בר רב נחמן". מכאן שכוחה של קללתו של רבה בר רב הונא פג במותו.
וכן במסכת נזיר דף נז ע"ב: "אמר ליה רב אדא בר אהבה לרב הונא: ודידך מאן מגלח להון? אמר ליה: חובה. תקברינון חובה לבניה. כולהו שני דרב אדא בר אהבה לא אקיים ליה זרעא לרב הונא".
וכך ניתן לפרש גם בקללת רב, שפירוש: "וכן הוה" שנתקיימה אמנם קללתו – אך רק בימי חייו. ומיתת רב הרי קדמה למיתת שמואל, כמו שאמרו במסכת חולין דף צה ע"ב: "כולהו שני דרב, הוה כתב ליה רבי יוחנן: לקדם רבינו שבבבל; כי נח נפשיה, הוה כתב לשמואל: לקדם חבירינו שבבבל". לכן בנו של שמואל יכל להוולד לו באחרית ימיו, אחר מיתת רב. ומשום כך יכל להאריך ימים עד לעת שרבא, שחי שלשה דורות אחר רב ושמואל, כבר התפרסם כחכם חשוב, ובר מר שמואל ציוה לו מממונו.
אמנם מרוב כתבי היד עולה שמדובר בשמואל מר המוזכר גם בגאונים ובראשונים ונשתכח בידי המעתיקים, והוא אמורא בימי רבא.
