הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תנן" -"לשון נזיר משונה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר ה ע"א

תנן: סתם נזירות שלשים יום; 
בשלמא לרב מתנא ניחא, אלא לבר פדא קשיא! 
אמר לך בר פדא: איידי דאיכא יום תלתין דמגלח ומביא קרבנותיו, משום הכי תנא שלשים. 
תנן: מי שאמר הריני נזיר - מגלח יום שלשים ואחד; 
בשלמא לרב מתנא ניחא, אלא לבר פדא קשיא! 
אמר לך בר פדא, 
אימא סיפא: אם גילח ליום שלשים - יצא! 
אלא, סיפא מסייעא ליה, רישא נעשה כאומר שלימין. 
ולרב מתנא קשיא סיפא! 
קסבר: מקצת היום ככולו. 
תנן: הריני נזיר שלשים יום, אם גילח יום ל' - לא יצא! 
באומר שלימין. 
תנן: מי שנזר ב' נזירות - מגלח את הראשונה יום ל' ואחד, והשניה ליום ששים ואחד; בשלמא לרב מתנא ניחא,

1.
ה"תנן" הראשון בא להקשות ממשנתנו שהיא המשנה הראשונה שלפני סוגייתנו - על שיטת בר פדא.
ה"תנן" השני השלישי והרביעי הם ממשנה במסכתנו - דף טז.

2.
וקצת קשה, מכיון שהכלל הוא, שהביטוי "תנן" - כשבא ללא צירוף אות או מלה - בדרך כלל מצטט משנה שהיא האחרונה שלפני הסוגיה הנדונה, וזה מתאים רק ל"תנן" הראשון בסוגייתנו, אבל שאר 3 ה"תנן" בסוגייתנו הם ציטוט קטעים מהמשנה בדף טז להלן.

3.
ונראה לומר שהמשנה הראשונה בפרק ג - בדף טז להלן - היא המשכה הישיר של משנתנו בדף ה.

3.1
משנתנו - "סתם נזירות שלשים יום" ומייד צריך לצרף את המשנה בדף טז: "מי שאמר הריני נזיר - מגלח יום שלשים ואחד" - קשר מידי ורציף - למרות שבפועל אין כך סדר המשניות.

3.2
וממילא יוצא שכל ארבעת ה"תנן" בסוגייתנו הם ממשנה-נושא שלפני הדיון בסוגייתנו.

4.
ואולי השאלה כלל לא מתעוררת מכיוון ש"לשון נזיר משונה"! ה"שינוי" הוא בכך שיש הפרדה בין המשניות שבמקורן היו צריכות להיות מצורפות - כדברינו לעיל בסעיף 3-3.1 , או שה"שינוי" הוא בכך, שמשמעות הביטוי "תנן" לא כמשמעותו הקבועה בדרך כלל בש"ס, שבסוגייתנו הוא מהווה פתיחה גם למשנה שמובאת אחרי הסוגיה הנדונה.