הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"חיסורי מחסרא" בדרשה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה ג ע"ב
 

וק"ו לעדות הראשונה מעתה:
ומה עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם - מתקיימת בעד אחד,
עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם - אינו דין שתתקיים בעד אחד!
ת"ל: +דברים כד+ כי מצא בה ערות דבר,
ולהלן הוא אומר: +דברים יט+ על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר,
מה דבר האמור להלן על פי שנים עדים,
אף כאן על פי שנים.
האי מכי מצא בה ערות דבר נפקא? מבה נפקא בה - ולא בקינוי, בה - ולא בסתירה, מיבעי ליה!
הכי נמי קאמר,
תלמוד לומר: בה, בה - ולא בקינוי, בה - ולא בסתירה,
וטומאה בעלמא בלא קינוי ובלא סתירה דלא מהימן עד אחד מנלן?
נאמר כאן כי מצא בה ערות דבר ונאמר להלן על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר, מה דבר האמור להלן עדים שנים, אף כאן עדים שנים.

1.

רש"י מסכת סוטה דף ג עמוד ב:

הכי נמי קאמר - וגזירה שוה למילתא אחריתי נקט ומתניתין חסורי מיחסרא
והכי תנא ליה ת"ל בה ולא בקינוי וסתירה וגזירה שוה לטומאת אשה דעלמא שלא קינא לה בעלה ובא עד אחד ואמר אני ראיתיה שנטמאה דלא מהימן והכא הוא דמהימן משום דרגלים לדבר.

הגמרא "מתקנת" את הדרשה במשנה על ידי "חיסורי מחסרא".

2.
התוספת לדרשה הבסיסית במשנה משובצת באמצע:

וק"ו לעדות הראשונה מעתה:
ומה עדות האחרונה שאוסרתה איסור עולם - מתקיימת בעד אחד,
עדות הראשונה שאין אוסרתה איסור עולם - אינו דין שתתקיים בעד אחד!

תלמוד לומר: בה, בה - ולא בקינוי, בה - ולא בסתירה,

וטומאה בעלמא בלא קינוי ובלא סתירה דלא מהימן עד אחד מנלן?

ת"ל: +דברים כד+ כי מצא בה ערות דבר,
ולהלן הוא אומר: +דברים יט+ על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר,

מה דבר האמור להלן על פי שנים עדים,
אף כאן על פי שנים.

ה"חיסורי מחסרא" מחלקת את הדרשה לשני חלקים.
החלק הראשון מדבר על עדות טומאה שאחרי קינוי וסתירה.
וחלק השני מדבר על - מקרה אחר - עדות כללית על טומאת אשה שזינתה.

3.
זוהי צורה כללית של כל מקום שנקבע בו "חיסורי מחסרא", אלא שקשה לי מדוע הביטוי "חיסורי חסרא" נאמר ברש"י ולא מובא בגמרא עצמה.

3.1
ואולי יש לומר שבגמרא עצמה לא נאמר הביטוי "חיסורי מחסרא" על דרשת פסוקים אע"פ שכך היא כוונת הגמרא בהסבר הדרשה.