הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

קושיה מאמורא על אמורא?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה כב ע"ב
 

מאי קטן שלא כלו לו חדשיו?
הכא תרגימו: זה ת"ח המבעט ברבותיו.
רבי אבא אמר: זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה,
דא"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב, מאי דכתיב: +משלי ז+ כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה?
כי רבים חללים הפילה - זה ת"ח שלא הגיע להוראה ומורה,
ועצומים כל הרוגיה - זה ת"ח שהגיע להוראה ואינו מורה.
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף כב עמוד ב
ועד כמה? עד ארבעין שנין.
איני? והא רבה אורי!
בשוין.

ראה מה שכתבתי על מסכת עבודה זרה דף יט - סוגיה מקבילה:

אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב, מאי דכתיב: +משלי ט /ז/+ כי רבים חללים הפילה? זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה, ועצומים כל הרוגיה - זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה.

ועד כמה? עד מ' שנין.

והא רבא אורי! התם בשוין.

1.
הגמרא אומרת בשם רב שרק חכם מגיל 40 ומעלה יכול להיות ראוי להוראה.
מקשה הגמרא מרבא עמו שהיה פחות מגיל 40 וכבר הורה הוראה.
נשאלת השאלה: כיצד מקשים מרבא על רב? [הרי רבא חי 3 דורות אחרי רב]

2.
אלא, כנראה ההיפך, השאלה היא מרב על רבא. רבא ודאי ידע את ההוראה של רב, ואם כן, כיצד נהג כפי שנהג ובניגוד לדעת רב?

3.
אולם קשה, שלפי זה הסגנון היה צריך להיות "ורבא היכי אורי"? [ראה "שוטנשטיין", הערה 12].

4.
אלא שוב, כנראה הקושיה היא מדברי רבא, וכיצד זה יתכן?
אלא, [ב"שוטנשטיין", שם]: הקושיה היא מדברי רבא על "עורך הגמרא", שהסביר בדברי רב שגיל ההוראה הוא 40 [גיל 40 לא הוזכר בדברי רב הונא בשם רב].

4.1
ואולי הקושיה היא על רבי אבא שהביא מדברי רב הונא שאמר בשם "רב".

4.2
ובכלל יש אומרים שלפעמים "רבי אבא" הכוונה ל"רבא" ואז הקושיה ברורה, אלא שלא יתכן שרבא אמר בשם רב הונא באופן ישיר.

4.3
ואולי "רבא" כאן הוא רבא בר נתן שחי באותה תקופה של "רבי אבא" שהיה תלמידו של רב הונא!

5.
בסוגייתנו - מסכת סוטה דף כב - מדובר על רבה ובמסכת עבודה זרה מוזכר "רבא" אבל צריך להיות "רבה".