הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תנא שייר"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה כג ע"ב
 

מה בין איש לאשה?
האיש פורע ופורם, ואין האשה פורעת ופורמת;
האיש מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת בנה בנזיר;
האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה;
האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה;
האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה;
האיש נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה;
האיש נתלה, ואין האשה נתלית;
האיש נמכר בגניבתו, ואין האשה נמכרת בגניבתה.

1.
תוספות מסכת סוטה דף כג עמוד ב:

מה בין איש לאשה -
בתוספתא (פ"ב) קא חשיב
עובר על מצות עשה שהזמן גרמא מה שאין כן באשה
האיש עובר על בל תקיף ועל בל תשחית ועל בל תטמא למתים מה שאין כן באשה
האיש נדון בבן סורר ומורה ונעטף ומספר ואין האשה נעטפת ומספרת
האיש נמכר ונשנה ואין האשה נמכרת ונשנית
האיש נרצע ונמכר לעבד עברי וקונה לעבד עברי ואין האשה נרצעת ונמכרת וקונה

ולא קתני התם כל הני דמתני' אלא דזכאי בבתו משום דמפרש התם בכסף ובשטר ובביאה

ותימה אמאי לא חשיב נמי סמיכות תנופות הגשות וקמיצות דבין כהן לכהנת
וכל הני דתנן בפ"ק דקידושין (מסכת קידושין דף לו.)

ולא קתני נמי שהעברי יוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון משא"כ בעבריה
הזב מטמא בראיות ולא הזבה
מצורע אסור בתשמיש המטה ולא מצורעת כדמפרש בריש פרק מחוסרי כפרה (כריתות דף ח:) מחוץ לאהלו ולא מחוץ לאהלה.

תוס' מביא הבדלים נוספים בין איש אשה.

2.
וראה ב"שוטנשטיין", הערה 16 שמביא בשם ראשונים שכך דרכם של תנאים לשנות ולשייר.

3.

אלא שקשה לי שהגמרא עצמה היתה צריכה לומר זאת על משנתנו. כפי שהיא נוהגת בדרך כלל.

3.1
ונראה לי לומר שבדרך כלל כשהגמרא קובעת על משנה "תנא ושייר" היא מתכוונת לרשימת מקרים שדין מסויים חל עליהם, ואילו במשנתנו מדובר על עיקרון כללי שיש הבדלים הלכתיים בין איש לאשה, ולא על דין מסויים ומוגדר שכולל רשימת פרטים.

4.
לגבי המקרים שתוס' מביא מהתוספתא לא קשה, שהרי זוהי בדיוק המשמעות של "תוספתא" - שמוסיפה על דברי המשנה.