סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 961

"מאי קאמרה א"ל עיליש ברח עיליש ברח"

גיטין מה ע"א

רבי עיליש נפל בשבי, שמע קול עורב, היה איתו אדם שמבין בשפת העופות שאל אותו רבי עיליש מה אומר העורב, אמר לו: העורב קורא עיליש ברח, דהיינו שעליו לברוח מהכלא.

רע"א מקשה בשם בעל סדר הדורות (בגליון הש"ס) שבערוך הביא מסוגיה זו שרבי עיליש הבין את שפת העופות, והרי כאן משמע ההפך שאם הוא הבין למה היה צריך לשאול את האדם השני.

מתרץ הגאון רבי חיים שמולביץ זצ"ל, כידוע אדם שומע מה שהוא רוצה לשמוע, ומה שהוא לא רוצה לשמוע הוא לא שומע, מה שנוח לו ומה שטוב לו זה מה שהוא מבין ששמע. משל ודוגמא: אדם שנמצא בבית האסורים וכל רצונו וכל מאודו לברוח מבית האסורים, אז גם אם יבוא מישהו ויאמר לו אל תברח, הוא יקלוט את הסיפא של דברו "תברח" כיון שאם הוא נמצא במצב כזה שהוא רוצה לברוח אז הוא ישמע כל פעם ברח, כי מה שהוא רוצה זה מה שהוא שומע, וממילא אפ' אם יאמרו לו מפורש אל תברח הוא ישמע ברח. אומר רבי חיים שמולביץ שבודאי שרבי עיליש עצמו הבין את שפת העופות, והראיה כי אם הוא לא היה מבין איך הוא מאמין לאותו אדם שאומר לו שהיונה אומרת עיליש ברח, מנין לו שאותו אדם לא מטעה אותו. אלא ברור כפי שהערוך אומר שרבי עיליש עצמו גם הבין את שפת העופות, אלא שרבי עיליש לא רצה לסמוך על עצמו ולכן הוא שאל את אותו אדם, היות והוא היה בשבי והוא רצה לברוח לכן הוא לא יכל להיות בטוח שאמנם היונה אמרה לו ברח, הוא חשד בעצמו שמא זה מה שהוא רוצה לשמוע שהיא אומרת עיליש ברח, אבל אולי היא אומרת משהו אחר, ולכן הוא שאל אדם אחר שאין לו נגיעה אליו מה אומרת היונה, וכאשר הוא אמר לו שהיונה אומרת עיליש ברח אז הוא באמת ברח מהשבי, אבל לעצמו הוא לא רצה להאמין, כי אם הוא רוצה לברוח אז הוא תמיד ישמע שהיונה אומרת עיליש ברח, ולכן צודק הערוך שרבי עיליש הבין את שפת העופות.

(האדמו"ר מטאלנה)