סקר
באיזה גיל התחלת ללמוד דף יומי






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אם תמצא לומר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין מג ע"א


איבעיא להו: מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקידש בת חורין, מהו?
אם תמצא לומר בן ישראל שאמר לבת ישראל התקדשי לחציי - מקודשת, דחזיא לכוליה, הא לא חזיא לכוליה;
ואם תמצא לומר בן ישראל המקדש חצי אשה - אינה מקודשת, דשייר בקנינו, והא עבד לא שייר בקנינו, מאי? ... 

מבנה הסוגיה:

1.

איבעיא להו: מי שחציו עבד וחציו בן חורין שקידש בת חורין, מהו?

2.

אם תמצא לומר בן ישראל שאמר לבת ישראל התקדשי לחציי - מקודשת, דחזיא לכוליה, הא לא חזיא לכוליה;

בדרך כלל משמעות הביטוי "אם תמצא לומר" היא "אם אמנם הדין הוא... אז..."

3.

אודות שיטת הרמב"ם באופן עקרוני [לא מודגש בסוגייתנו]:

רדב"ז הלכות נדרים פרק יג הלכה כב:

... ולא נפשטה בעיא זו האחרונה אבל הראשונות נפשטו וכן דעת רבינו והגאונים דכל מקום דאמר תלמודא אם תמצא לומר נפשטה והוי הלכתא הכי:

3.1

כסף משנה הלכות נדרים פרק יג הלכה כב:

... ולא איפשיטא ופסיק רבינו דבכולהו הוי קיום בר מבתרייתא דהויא ספק
ולטעמיה אזיל שדרכו לפסוק כדברי האת"ל:

הרמב"ם פוסק - כשיטתו בכל מקום - כ"אם תמצי לומר". כלומר, כאשר הגמרא מציגה בעיה וממשיכה להציג בעיה נוספת אחרת לאור אחד מצדדי הבעיה הראשונה הרי שהלכה תהיה כאותו צד בבעיה הראשונה.

וצריך לומר, שהרמב"ם מלמדנו שמבנה סוגיה שיש בה הביטוי "אם תימצי לומר" נערך על ידי "עורך הגמרא" שבסמכותו גם להכריע את ההלכה.

4.

לפי הנ"ל משמע בסוגייתנו שהלכה צריכה להיות כשני הדינים המובאים בסוגייתנו:

כך:

אם תמצא לומר בן ישראל שאמר לבת ישראל התקדשי לחציי - מקודשת...

וגם כך:

ואם תמצא לומר בן ישראל המקדש חצי אשה - אינה מקודשת...

4.1

בסוגייתנו מדובר בשני דינים נפרדים שבפשטות אינם תלויים זה בזה, ולא דומה להסבר לעיל בסוף סעיף 3.1

5.

תוספות מסכת גיטין דף מג עמוד א:

אם תמצא לומר התקדשי לחציי מקודשת - וגבי אשה קאמר אם תמצא לומר חצייך מקודשת לי אינה מקודשת והוי מצי למימר איפכא אלא האמת נקט דהכי מסיק בפ"ק דקידושין (דף ז.).

מתוס' משמע קצת שמשמעות הביטוי הנ"ל בסוגייתנו מתאים למשמעות הרגילה של "אם תמצא לומר", מכיוון שבסוגייתנו מובאת אפשרות אחת מבין שתים שמובאות במסכת קידושין דף ז.

5.1

גם משמע מתוס' שהלכה כ"אם תמצא לומר".

5.2

יד מלאכי כללי הפוסקים כללי הרמב"ם והראב"ד והסמ"ג:

טו עד כאן לא פסקו הגאונים כאת"ל אלא באת"ל שהיה יכול לומר איפכא דמדלא קאמר איפכא וודאי דהלכה כאת"ל דבגמ' אבל את"ל דלא מצי תלמודא למימר איפכא לא, ב"ח א"ה קונטריס אחרון סי' קל"ז ועין תוס' פרק השולח [דף] מ"ג א' ד"ה את"ל:

6.

רש"י מסכת גיטין דף מג עמוד א:

אם תמצא לומר - כלומר אי בעית למפשט מדקיימא לן התקדשי לחציי מקודשת לא דמי דהתם בר חורין הוא וחזיא לכוליה והכי קאמר לה אי בעינא נסיבנא אחריתי בהדיך אבל הא לא חזיא לפלגא דעבדות דידיה.

לפי רש"י כוונת הביטוי "אם תמצא לומר" היא: נסיון לפשוט את הבעיא מאותו מקור שמובא אחרי ה"אם תמצא לומר".

6.1

לפי רש"י יוצא שמשמעות הביטוי "אם תמצא לומר" שונה ממשמעותו בדרך כלל בש"ס.

ראה גם "שוטנשטיין", הערה 16.

7.

המשך הגמרא:

ואם תמצא לומר בן ישראל המקדש חצי אשה - אינה מקודשת, דשייר בקנינו, והא עבד לא שייר בקנינו, מאי?

7.1

רש"י מסכת גיטין דף מג עמוד א:

ואם תמצא לומר חצייך מקודשת לי אינה מקודשת - ובעית למפשט הא מינה דכי היכי דמקדש חצי אשה אינה מקודשת הואיל דלא מצינן למימר דהכי קאמר לה דתנסיב אחרינא בהדי דאיתתא לא חזיא לתרי ואשתכח דפלגא הוא דקדיש הכא נמי חצי איש שקידש לא הוו קידושין לא דמי דהתם שייר בקנינו דהוה ליה לקדשה לכולה אבל האי לא שייר מידי דכל מה דחזי למעבד עבד.

משמע גם מרש"י זה כלעיל בסעיפים 6-6.1

8.

בראש העמוד מוזכר:

ואם תמצא לומר דמינגח, ממאי דמשלם,

במשפט זה משמעות הביטוי "ואם תמצא לומר" איננו כבכל דיונינו לעיל, אלא משמעותו שונה: "אם יקרה בעתיד שינגח..."

8.

הערות כלליות:

8.1

יש "אם תמצא לומר" ויש עם "ו" - "ואם תמצא לומר".

8.2

יש "אם תמצא לומר", ויש "אם תמצי לומר".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר