הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מיעוט" - המיעוט האחד להקל והאחר להחמיר 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא ז ע"א

ר"ע סבר לה כר"ש בן מנסיא;
דתניא, ר"ש בן מנסיא אומר: שור של הקדש שנגח שור של הדיוט - פטור,
שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, בין תם בין מועד - משלם נזק שלם. 

1.
מהפסוק "שור רעהו" לומר רבי עקיבא שני דינים על כך שדין שור של הקדש שונה מדינו של שור של "הדיוט":

1.1
מצד אחד - שור של הקדש שנגח שור של אדם - פטור לגמרי - "קולא" של שור של הקדש.

1.2
ומצד שני - שור של אדם שנגח שור של הקדש, אזי גם שור תם משלם נזק שלם - חומרא של שור של הקדש.

2.
גופי הלכות פרק יג - כללי אות מ' כלל שנו:

מיעוט. כתב הרב מהר"ר בצלאל ז"ל בכלליו, לפעמים ממעטינן מפסוק אחד ב' דברים, והמיעוט האחד להקל והאחר להחמיר, דגבי אונאה ממעטינן קרקע להקל שאין בו דין אונאה, ואנו ממעטין הקדש להחמיר לדעת רב חסדא דאפילו פחות מאונאה חוזר, ואין לתמוה מזה שזה תלוי בסברא כי היכי דבבבא קמא דף ז ממעטינן מרעהו להקל בנכרי ולהחמיר בהקדש, תוספי הרא"ש ז"ל פרק הזהב [בבא מציעא דף נז.] על ההיא דמאי אין לו אונאה אינו בתורת אונאה.

הוא קובע כלל של "המיעוט האחד להקל והאחר להחמיר" ומוכיח זאת מסוגייתנו - לעיל בהערות 1.1+1.2