|
אין רוח חכמים נוחה הימנו / רפי זברגרבבא קמא דף צ"ד
הרקע
למדנו במשנה הראשונה של פרק תשיעי, פרק הגוזל עצים, כי יש להחזיר את הערך שהיה בעת הגניבה. למשל אומרת המשנה: הגוזל עצים ועשאן כלים...משלם כשעת הגזלה. למרות שהערך של העץ עלה, ועתה הוא שווה בגלל הפיכתו לכלי, בכל אופן הגזלן מחזיר ומשלם אך ורק את הערך שהיה בעת הגזלה. הנושא
על סמך עיקרון של תקנת השבים אומרת הגמרא: תנו רבנן: הגזלנין ומלוי בריבית שהחזירו – אין מקבלין מהן. מהו המסר?
מהו המסר למדנו היום, שלפעמים חכמים קובעים כללים ותקנות לכלל האוכלוסייה, כדי ''ליישר קו'' ולגרום לכולם להיות ברמה מסוימת. כמו במקרה דנן, למרות שמעיקר הדין היה רצוי להחזיר את הגזלה כמו שהיא, אבל לאחר שתיקנו ''תקנת השבים'' ואנו פוטרים אנשים מלהחזיר את הגזלה עצמה – אנו גם לא רוצים שיהיו צדיקים ויחזירו את הגזלה עצמה. |