|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
איזיל איגדריה לדיקלא דפלניא דזבניה ניהלי – תמר מצוי
"אמר רב זביד: אם טען ואמר לפירות ירדתי נאמן, לאו מי אמר רב יהודה: האי מאן דנקיט מגלא ותובליא, ואמר: איזיל איגדריה לדיקלא דפלניא דזבניה ניהלי מהימן? (אלמא) לא חציף איניש דגזר דיקלא דלאו דיליה, הכא נמי לא חציף איניש למיכל פירי דלאו דיליה" (בבא בתרא, לג ע"ב).פירוש: אָמַר רַב זְבִיד: אִם טָעַן וְאָמַר "לְפֵירוֹת יָרַדְתִּי" שאותו אדם טוען ואומר שקנה את פירותיה של קרקע זו, בלא לקנות את השדה, הרי במקרה זה היה נֶאֱמָן. לָאו מִי אָמַר [האם לא אמר] רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָקֵיט מַגָּלָא וְתוֹבְלַיָא [מי שמחזיק בידו מגל וחבל], וְאָמַר [ואומר]: אֵיזִיל אִיגְדְרֵיהּ לְדִיקְלָא דִּפְלָנְיָא דְּזַבְּנֵיהּ נִיהֲלִי [אלך ואגדור, אקטוף, את פירות הדקל של פלוני שמכר אותו לי] מְהֵימַן [נאמן] שהדקל שלו. אַלְמָא [מכאן] ש לֹא חֲצִיף אִינִישׁ דְּגָזַר דִּיקְלָא דְּלָאו דִּילֵיהּ [שאין אדם מתחצף שגודר דקל שאינו שלו], הָכָא נַמִי לָא חֲצִיף אִינִישׁ לְמֵיכַל פֵּירֵי דְּלָאו דִּילֵיהּ [כאן גם כן אין אדם חצוף לאכול פירות שאינם שלו] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תמר מצוי שם באנגלית: Date Palm שם מדעי: Phoenix dactylifera
לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.
על החבל כאמצעי המשמש בגדיד תמרים אנו לומדים בגמרא בבבא בתרא (סט ע"ב): "אמר רב: כל שעולין לו בחבל הוי שיור, כל שאין עולין לו בחבל לא הוי שיור". מפרש הערוך:
פירושים נוספים למילה תובליא המובאים בערוך הם: א. כלי המשמש לגדיד תמרים. ב. בד שפורשים מתחת לדקל על מנת לאסוף את התמרים הנושרים ומונע את לכלוכם בעפר. ג. פירוש "חכמי מגנצא": "לפי שהדקלין הן גבוהין כשרוצין ללקט התמרים מביאין מגל ארוך ומשימין תובליא שהוא סל בראש העץ ארוך ומגביהין הסל כנגד התמרים וחותכין אותן במגל ונופלין בסל כדי שלא יפלו התמרים לארץ ויתבקעו ויתפלחו". פירוש נוסף אנו מוצאים בפירוש המיוחס לרש"י בנדרים: "חבל שתולין בדקל ומושכין להם למטה הענפים שבהן התמרים וכו'". ח. י קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "תבליא") נוטה לקבל את הפירוש שתבליא הוא חבל ארוך המשמש לטיפוס על הדקל על מנת לגדוד תמרים. הוא מסתמך על דברי פליניוס שתיאר את שיטה זו. הוא מצא קשר בין "תובליא" במשמעות של "חבל ארוך" לבין המילה הערבית طويله שמשמעותה בערבית בת זמננו "ארוך" (?). בחקלאות המודרנית הגדיד מתבצע בעזרת מיכון אך על אחת מהשיטות שהיו נהוגות בעבר מספר ד"ר עקיבא גורדון:
לגרסה של הערוך במסכת שבועות הרואה ב"מגל ותובליא" כלים המשמשים גם לקציצת דקל יש מקבילה במסכת בבא בתרא (לו ע"א): "... ואמר רב יהודה, האי מאן דנקיט מגלא ותובליא ואמר: איזיל איגזרה לדקלא דפלניא דזבנתיה מיניה מהימן, לא חציף איניש למיגזר דקלא דלאו דיליה"(3). גרסאות אלו תמוהות שהרי מגל איננו כלי המשמש לקציצת גזעי עצים. לכאורה גם לא ברור מדוע יש צורך בחבל למטרה זו. לעומת זאת הגרסה האומרת "האי מאן דנקיט נרגא בידיה, ואמר איזיל ואקטליה לדקלא דפלניא" מובנת היטב. ניתן להסביר את הצורך ב"תובליא" רק על פי המפרשים שהוא חבל משום שייתכן ויש צורך לטפס על הדקל על מנת לקצוץ אותו באופן הדרגתי מהצמרת ולמטה. הפירושים המייחסים את "תובליא" לאיסוף פרי אינם מובנים.
(1) פירוש: מסופר: הַהוּא גַּבְרָא דְּאִיתַּסַּר הַנָּיָיתָא דְּעָלְמָא עֲלֵיהּ [אדם אחד נדר שנאסרת הנאת העולם עליו] אִי נָסֵיב אִיתְּתָא [אם הוא נושא אשה] כִּי לָא תָּנֵינָא הִילְכְתָא [כאשר, כל עוד אינו שונה הלכות]. רָהֵיט בְּגַפָּא וְתוֹבְלַיָּא [היה רץ בסולם ובחבל] וְלֹא אִמְצֵי לְמִיתְנָא [יכול היה לשְנות]. כלומר, בלשון ציורית שהתאמץ בכל כוחו ולא עלה בידו ללמוד.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
