סקר
כמה זמן אתה כבר גולש בפורטל הדף היומי






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

שמואל צלחו ליה תכתקא דשאגא – טיק גדול


"אמר רב חייא בר אבין אמר שמואל: הקיז דם ונצטנן עושין לו מדורה אפילו בתקופת תמוז. שמואל צלחו ליה תכתקא דשאגא, רב יהודה צלחו ליה פתורא דיונה, לרבה צלחו ליה שרשיפא. ואמר ליה אביי לרבה: והא קעבר מר משום בל תשחית? אמר ליה בל תשחית דגופאי עדיף לי" (שבת, קכט ע"א).

פירוש: אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין שכך אָמַר שְׁמוּאֵל: מי שהִקִּיז דָּם וְנִצְטַנֵּן עוֹשִׂין לוֹ מְדוּרָה אֲפִילּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, שאילולא כן סכנה היא לו, שמא יחלה במחלה קשה. ומסופר כי במקרה כזה, שְׁמוּאֵל צְלַחוּ לֵיהּ תַּכְתַּקָא דְּשָׁאגָא [שברו לו, לצורכו כורסא של עץ יקר] כדי להשתמש בעצים למדורה. וכן רַב יְהוּדָה צְלַחוּ לֵיהּ פְּתוֹרָא דְּיַוְנָה [שברו לו שולחן של עץ הבנה], לְרַבָּה צְלַחוּ לֵיהּ שַׁרְשִׁיפָא [שברו לו ספסל]. שהיו צריכים להסיק, ולא מצאו עצים והסיקו באלה מפני הסכנה. וְאָמַר לֵיהּ [לו] אַבַּיֵי לְרַבָּה: וְהָא קָעָבַר מָר [והרי אדוני עובר] בשבירת הספסל מִשּׁוּם איסור "בַּל תַּשְׁחִית"! שאסור לאבד דברים שיש בהם תועלת וערך: אָמַר לֵיהּ [לו] רבה: "בַּל תַּשְׁחִית" דְּגוּפַאי [של גופי] שמא אחלה ואסתכן עָדִיף לִי בעיני. כיון שדובר כאן בסכנה שבהקזת הדם דנים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: טיק גדול           שם באנגלית: Teak          שם מדעי: Tectona grandis

שם נרדף במקורות: שגא, שאגא, אכסלגוס? 


הנושא המרכזי: לזיהוי השאגא.


מתוך שתי סוגיות במסכת שבת ניתן להסיק ש"שאגא" הוא עץ יוקרתי. מפרש רש"י (קכט ע"א): "צלחו ליה תכתקא דשאגא - לא מצאו עצים מוכנים להיסק ביום הקזה, וצוה ובקעו כסא של תדהר, שהוא מעולה בדמים". בדף קי"ט (ע"א) נאמר: "רבי אבהו הוה יתיב אתכתקא דשינא ומושיף נורא"(1). מתוך הקשר סיפור זה לסוגיה ניתן ללמוד שכסא ה"שינא" היה יוקרתי אלא שזהות חומר הגלם ממנו נבנה הכסא היה נתון למחלוקת גרסאות. מפרש רש"י: "אתכתקא דשינא - פשטדו"ל של שן, שחשוב היה ועשיר. ומושיף נורא - נופח משם נורא לכבוד השבת, ורבינו לוי גרס: אתכתקא דשאגא – תדהר". בכתבי יד אנו מוצאים את הגרסה "שאגא". על הקשר בין תדהר ושאגא אנו לומדים בגמרא בבבא בתרא (פ ע"ב): "דאמר רבה בר רב הונא, אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הן, שנאמר: אתן במדבר ארז שיטה והדס ועץ שמן אשים וגו'; ארז ארזא, שיטה תורניתא, הדס אסא, עץ שמן אפרסמא, ברוש ברתי, תדהר שאגא, ותאשור שורבינא וכו'"(2) . ברשב"ם (שם) מובא פירוש אחר: "שאגא - איכא דאמר שף וא"כ אפרסמא הוא שממנו יוצא שמן אפרסמון".

השם "שאגא" מתייחס לעץ הטיק הגדל בר בדרום מזרח אסיה בעיקר בהודו, אינדונזיה, מלזיה, צפון תאילנד, צפון לאוס ובורמה. הוא תורבת והתאקלם גם באפריקה ובקריביים. משרעת תפוצתו קשורה לאזורים בעלי טמפרטורות גבוהות וכמות משקעים גבוהה בקיץ וחורף יבש. הטיק הוא עץ גבוה המגיע עד ל – 40 מ' בעל גזע עבה. מקור השם "שאגא" לעץ הטיק הוא בסנסקריטית שבה הוא נקרא saga. בהודית sagum ובערבית סאג' (ساج). השם טיק הגיע מטמילית בה הוא נקרא טֶק. עץ הטיק נחשב לעמיד במיוחד להשפעות סביבתיות ולכן מועדף לתעשיית רהיטי גן. העץ מכיל באופן טבעי שמנים המגינים עליו מפני טרמיטים ומזיקים אחרים, כמו גם לנזקי מזג האוויר. העץ המעובד אף לא דורש צביעה בשמן או לכה כדי להישאר עמיד לאורך זמן. ייתכן וגם בתקופת האמוראים היה הטיק חומר הגלם המועדף להכנת כסאות.

בפני זיהוי ה"שאגא" עם עץ הטיק עומד קושי הנובע מדברי הגמרא המזהה בין "שאגא" ו"תדהר". בנבואת ישעיהו (ס י"ג) נאמר: "כבוד הלבנון אליך יבוא – ברוש תדהר ותאשור יחדו". מעיר י. פליקס שאין להעלות על הדעת שעץ הטיק הטרופי מייצג את "כבוד הלבנון".

לדעת ע. לעף (על פי פליקס) עצת הטיק נקראת גם "אכסלגוס" שייתכן ומוזכר בגמרא בחגיגה (כו ע"ב): "וכי תימא שאני עצי שטים דחשיבי ולא בטלי - הניחא לריש לקיש, דאמר: לא שנו אלא בכלי אכסלגים הבאין ממדינת הים, אבל בכלי מסמים לא בטלי, שפיר. אלא לרבי יוחנן, דאמר: אפילו בכלי מסמים נמי בטלי, מאי איכא למימר"(3). בילקוט שמעוני (תרומה, רמז, שס"ט) הגרסה: "... הניחא לריש לקיש דאמר לא שנו אלא בכלי אכסלגס הבאין ממדינת הים אבל בכלי מסימס חשיבי ולא בטלי שפיר וכו'". לעף מסתמך על הסופר היווני אריאנוס שתיאר בספרו על הים האדום אוניות גדולות השטות בו ומובילות נחושת ועצים וביניהם sagalinon. לדעת לעף Sagalinon הוא העץ saga כלומר "שאגא" והוא "אכסלגוס". ההנחה היא שכלים העשויים מעץ "מסמס" שעל פי המשוער הוא הסיסם ההודי יקרים יותר מאכסלגוס. אמנם גם עץ הטיק יקר אך ייתכן ותפוצתו הרבה גרמה לכך שהיה זול בהשוואה לסיסם ההודי. פירוש אחר לדברי הגמרא אנו מוצאים בתוס' בחגיגה:

"בכלי אכסלגים - יתכן לפרש שהיא שם עיר וחשובים כלים הבאים משם וקשה דהכא משמע של עץ היו והתם בזבחים פרק דם חטאת (דף צד.) משמע שהיו של עור כדפי' רש"י גבי העור טעון כבוס במקו' קדוש [וע' תוס' מנחות צז. ד"ה כלי]".
 

              
תמונה 1. טיק גדול - מטע         מקור:   תמונה 2.  סיסם הודי – צולם ליד הירקון      צילם: נועם בר-שי

 



תמונה 3. סיסם הודי - עלים ופירות        צילם: נועם בר-שי 


 


(1) פירוש: רבי אַבָּהוּ הֲוָה יָתֵיב אַתַּכְתַּקָא דְּשִׁינָּא וּמוֹשִׁיף נוּרָא [היה יושב על כסא שן ונופח באש] לבישול מאכלי השבת כדי לשתף את עצמו בהכנות השבת.
(2) פירוש: שאמר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמְרִי בֵּי [אומרים בבית מדרשו] של רַב: עֲשָׂרָה מִינֵי אֲרָזִים הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו" (ישעיה מא, יט), "אֶרֶז" הוא הקרוי בארמית אַרְזָא, "שִׁיטָּה" קרויה בארמית תּוֹרְנִיתָא, "הֲדַס" אָסָא, "עֵץ שָׁמֶן" הוא אֲפַרְסְמָא [אפרסמון], "בְּרוֹשׁ" בְּרַתִּי, "תִּדְהָר" הוא הקרוי בארמית שָׁאגָא, "וּתְאַשׁוּר" שׁוּרְבִּינָא (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
(3) פירוש: וְכִי תֵּימָא [ואם תאמר] כי שָׁאנֵי [שונים] עֲצֵי שִׁטִּים שמהם נעשה השולחן דַּחֲשִׁיבִי וְלָא בָּטְלִי [שהם חשובים ואינם בטלים] אף לגבי ציפויים, הָנִיחָא [זה נוח] לְשיטת רֵישׁ לָקִישׁ שאָמַר: לֹא שָׁנוּ שכלי עץ בטל לגבי ציפויו אֶלָּא בִּכְלֵי אַכְסְלַגִים (עץ מסויים, שאינו יקר כל כך) הַבָּאִין מִמְּדִינַת הַיָּם שהם בטלים לגבי ציפויים, אֲבָל בִּכְלֵי מַסְמִים שהעץ עצמו יקר מאוד לָא בָּטְלִי [אינם בטלים], אם כן שַׁפִּיר [יפה] אפשר לומר שעץ השולחן אינו בטל לגבי ציפוי הזהב שלו. אֶלָּא לְשיטת ר' יוֹחָנָן, שאָמַר: אֲפִילּוּ בִּכְלֵי מַסְמִים נַמִי בָּטְלִי [גם כן בטלים], שכל עץ בטל לגבי ציפויו, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר [מה יש לומר]?  

  

מקורות עיקריים:

י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי - צמחי התנ"ך וחז"ל (234-235).

 

לעיון נוסף: 


לריכוז המאמרים העוסקים במיני ה"ארזים" הקש/י כאן.



א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר