|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אורשינה, אשכחיניה אבא דגני בספנא דתיבותא – עוף החול
"אורשינה, אשכחיניה אבא דגני בספנא דתיבותא. אמר ליה: לא בעית מזוני? אמר ליה: חזיתיך דהות טרידא, אמינא לא אצערך. אמר ליה יהא רעוא דלא תמות, שנאמר: ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים" (סנהדרין, קח ע"ב).פירוש: מסופר: העוף הקרוי אַוַרְשִׁינָה אַשְׁכַּחִינֵיהּ [מצאו] אַבָּא דְּגָנֵי בְּסַפְנָא דְּתֵיבוּתָא [שהוא שוכב בצד התיבה] אָמַר לֵיהּ [לו]: וכי לֹא בָּעֵית מְזוֹנֵי [רוצה אתה מזון]? אָמַר לֵיהּ [לו]: חָזֵיתִיךְ דַּהֲוַת טְרִידָא [ראיתיך שאתה טרוד], ולכך אָמִינָא [אמרתי] לֹא אֲצַעֲרֶךָ, שאבקש גם אני אוכל. אָמַר לֵיהּ [לו]: יְהֵא רַעֲוָא [יהי רצון] שלא תָּמוּת. וכך נתקיים בו מה שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים" (איוב כט, יח), והחול הנזכר במקרא הוא העוף הקרוי "אורשינה" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: עוף החול שם באנגלית: Phoenix
נושא מרכזי: מהו בעל החיים הנקרא אורשינה?
רש"י (סנהדרין, קח ע"א) מזהה את בעל החיים הנקרא אורשינה עם עוף החול המיתולוגי (פניקס): "אורשינא - עוף ושמו חול בלשון המקרא, ואינו מת לעולם (1). בפירושו לפסוק באיוב (כט י"ח) הוא מרחיב יותר: "וכחול ארבה ימים - עוף ושמו חול ולא נקנסה עליו מיתה שלא טעם מעץ הדעת ולבסוף אלף שנה מתחדש וחוזר לנערותו". ב"מצודת דוד" (שם) זיהוי המילה "חול" שונה מהמשתמע מסוגייתנו והוא כפשוטה: "ואומר - בעבור יושר דרכי אמרתי כאשר אגוע ואמות אהיה עם קני רצה לומר לא תחרב ביתי עד כי אמות אף אמרתי אשר ארבה ימים כמספר חול הים והוא מלשון גוזמא". פירוש רש"י מבוסס על כמה מדרשים:
המהרש"א (חידושי אגדות, סנהדרין, קח ע"ב) עמד על הנימוקים השונים לכך שעוף החול זכה בחיי נצח: "אורשינא וכו' אמר יהא רעוא דלא תמות וכו'. מהכא משמע דמברכתו של נח זכה לכך אבל בב"ר אמרו ותקח מפריו ותאכל הכל שמעו לה ואכלו חוץ מעוף א' ושמו חול הה"ד וכחול ארבה ימים אלף שנה הוא חי ובסוף אלף שנים גופו כלה וכו' וחוזר ומגדל אבריו וחי ע"כ וק"ל".
מדרשים אלו מזכירים לנו מיתולוגיות שהיו נפוצות בתרבויות שונות המתארות ציפור אש קדושה המתה בשריפה וקמה לתחייה מתוך האפר באופן מחזורי. על הקשר בין הספור המובא על ידי חכמינו ובין מיתולוגיות זרות עמד המלבי"ם בפירושו לאיוב: "כחול. שם עוף שאמרו חז"ל שחי לעולם ושכל אלף שנה ישרף בקינו וישוב לחיות, וכן משוררי העמים הקדמונים הזכירו את העוף הזה באופן קרוב לזה". הסיפור הקדום ביותר על עוף החול סופר ככל הנראה על ידי הרודוטוס במאה ה- 8 לפני הספירה. הוא מתואר בניסוחים שונים אך הבסיס הרעיוני נשמר דומה.
למשל, לפי המיתולוגיה המצרית עוף החול חי במדבר ומחזור חייו נמשך 500 או 1461 שנים עד שמכלה את עצמו באש וקם מחדש לתחייה מן האפר. ברבות מהמיתולוגיות עוף החול הוא תמיד ממין זכר ואינו מתרבה, אך במיתולוגיות המזרח יש גם נקבות עוף החול. לקראת סיום חייו הוא בונה לעצמו קן העשוי ענפי קינמון, מור ונרד ומצית את עצמו. מן האפר נוצר עוף החול החדש, אשר לוקח את האפר של עוף החול הישן, עוטף אותו בקליפה עשויה מור וומניח אותו בהליופוליס שבמצרים. המצרים קישרו את עוף החול גם למילה "בנו" - היינו גרעין דקל, הצומח מתוך חולות המדבר. זהו גם מקור השם היווני "פויניקס" שמשמעו ביוונית "צבע חום-אדום".
תיאורי מאפייניו של עוף החול מצביעים על כך שאין מדובר בתחום הריאליה אלא נכללים במסגרת הדברים שבלשון הרמב"ם (2) נקראים "הנמנעות" כשהתייחס לכת המקבלת את דברי חז"ל כפשוטם: "הראשונה והוא רוב מה שראיתי, ואשר ראיתי חיבוריו ומה ששמעתי עליו - הם מאמינים אותם על פשטם, ואין סוברין בהם פירוש נסתר בשום פנים. והנמנעות כולם הם אצלם מחויבות המציאות וכו'". הרמב"ם דוחה את אופן חשיבה זה ולדעתו הדרך הנכונה היא: "והכת השלישית והם חי השם מעטים עד מאוד עד שאין ראוי לקרותם כת ... ונתאמת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר, וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים, דברו בהם בדרך חידה ומשל, כי הוא זה דרך החכמים הגדולים וכו'".
נסיון לצמצם את "הנמנעות" נמצא בפירוש ה"יד רמ"ה" (סנהדרין, שם):
הקביעה שעוף החול אינו מת לעולם אינה מקובלת עליו ולכן מסייג אותה לחיים ארוכים. בנוסף הוא לא מקבל את האפשרות שבעלי חיים מדברים לכן טוען שהדיבור הוא בעצם התנהגות המביעה מסר מסויים שאותו מבין האדם. פרשנות באופן "חידה ומשל" אנו מוצאים ב"תפארת שלמה" (פרשת נח):
עוף החול בספר המתאר יצורים דימיוניים ( FJ Bertuch 1747–1822).
(1) ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "אוורשנא") מסביר את מקור השם "אורשינה": "... ודע כי בלשון פרסי ארשאני הוראתו הגון ונכבד וגם בטח ושאנן. ונראה לי מאחר העוף המשלי הזה דבר בהגון ובחכמה ולכן הרכיב המשל גם הוראת המלה שנית, בטח ושאנן להורות שלא ימות וירבה ימים וכו'". (2) בהקדמה לפירוש המשניות בפרק חלק בסנהדרין.
מקורות עיקריים:ויקיפדיה: ערך "עוף החול".
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected] ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. |