|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק – אילן
" ... קמשמע לן: היכא מברכינן בורא פרי העץ היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק, אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה לגווזא דהדר מפיק, לא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה" (ברכות, מ ע"א).פירוש: על כן קמשמע לן [השמיע לנו] שלענין ברכה הכלל שונה והיכא מברכינן [היכן מברכים אנו] "בורא פרי העץ" היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא, והדר מפיק [במקום שכאשר נוטל אתה את הפרי נשאר הענף, וחוזר ומוציא פירות], אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה לגווזא דהדר מפיק [היכן שכאשר אתה נוטל את הפרי אין הענף חוזר ומוציא פירות], בכגון זה לא מברכינן עליה [מברכים אנו עליו] "בורא פרי העץ" אלא "בורא פרי האדמה" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
מעמדם של אילן וירק נידון בהרחבה בעבודה לקראת תואר שני על ידי הרב יואל פרידמן. לקריאה הקש כאן.
|
 |
 |
|
| תמונה 1. גפן – שריגים נושאי תפרחות | תמונה 2. צלף - לבלוב |
הרחבה
מבוא ביולוגי
הבוטנאי הדני ראונקייה (Raunkiaer) הניח את הבסיס לחלוקה המקובלת במידה רבה עד היום של צורות החיים (Life-form) של הצמחים. צורת החיים היא אוסף התכונות של הצמח הקשורות למחזור החיים שלו ולחלקיו הווגטטיביים (החלקים שאינם חלק ממנגנון הרבייה המינית וההפצה): גובה, מידת העיצוי, מקום הפיצול של הענפים, היותו של הצמח רב-שנתי או חד-שנתי, קיומם של אברי אגירה ועוד. השיטה של ראונקייה וחוקרים נוספים מבוססת בעיקר על מיקום ניצני ההתחדשות של הצמח (פקעים) ואופן התפתחותו ביחס לחילופי עונות השנה. ניצן ההתחדשות (bud) הוא צבר תאים עובריים שממנו מתפתחים איברי הצמח לאחר עונת תרדמה קצרה או ארוכה. הניצנים עשויים להתפתח לגבעול, ענף, עלה או פרח בהתאם למיקומם. בצמחים חד-שנתיים ממוקמים ניצני ההתחדשות בזרעים ואילו בצמחים רב-שנתיים הם ממוקמים בצמח עצמו במקומות שונים. לדוגמה: בעצים הניצנים נמצאים לאורך הענפים בגובה מעל 1 מ' דבר המבטיח את הסתעפות העץ תוך כדי גידול לגובה. בשיחים ניצני ההתחדשות ממוקמים קרוב לפני הקרקע. אמנם השיחים הם צמחים רב־שנתיים מעוצים אך הענפים מסתעפים סמוך לקרקע ולכן ההתפתחות העיקרית היא לרוחב. בגיאופיטים (צמחי בצל ופקעת למשל) נמצאים ניצני ההתחדשות בתוך איברי האגירה ולכן ההתחדשות היא תמיד מתוך הקרקע. עשב רב-שנתי (Hemicryptophyte) הוא צמח עשבוני שניצני ההתחדשות שלו מצויים סמוך לפני הקרקע.
גם את הצמחים מניבי הפרי ניתן לחלק לקבוצות על פי צורת החיים שלהם(11). צמחים רבים בשרות האדם הם חד-שנתיים וניצן ההתחדשות שלהם נמצא בזרע. לקבוצה זו שייכים הדגניים, הקטניות וירקות שונים. את הצמחים הרב-שנתיים ניתן לחלק לשיחים, בני שיח, מטפסים, עצים ועוד. בקבוצת עצי הפרי ניתן למצוא כמה טיפוסים השונים זה מזה במחזור החיים של הענפים או הבדים נושאי ניצני הפריחה (ענפי הפרי). מיקום זה מכתיב את שיטת הגיזום הרצויה המאפשרת קבלת יבול מקסימלי(12). האפרסק, למשל, נושא את פריו על ענפים בני שנתם, שצמחו בקיץ הקודם. ענפי פרי אלו חד-שנתיים ועל מנת להבטיח יבול מסחרי יש צורך בביצוע גיזום נמרץ המבטיח את התפתחותם במספר מספיק. דוגמה נוספת לצמח שבו הענפים נושאי הפרי הם חד-שנתיים הוא הצלף המצוי המוגדר על ידי חלק מהתנאים כאילן. הצלף המצוי עובר באזורי ההר שלכת חורף שבמהלכה הוא נראה יבש לחלוטין. עם בא האביב מתעוררים לאורך הגבעולים ה"יבשים" ניצנים המפתחים ענפים חדשים (תמונה 2) שלאורכם מפוזרים ניצני עלים ופרחים המניבים בסופו של דבר את האביונות (פירות הצלף)(13). מנגנון זהה קיים גם בגפן, אגוז המלך והחבוש. בגפן ה"עץ" נמצא בתרדמת חורף עד להתעוררות הניצנים. עם בא האביב מתעוררים ניצני הזמורות ומפתחים שריגים שמהם מתפתחים עלים ואשכולות פרחים (תמונה 1). דוגמה נוספת להתפתחות פירות על בדים חד-שנתיים קיימת גם באפרסמון (Persimmon) (שאיננו שיח הבושם אפרסמון המפורסם) שלא היה מוכר לחז"ל משום שהובא ארצה רק בראשית המאה העשרים.
מנגנון שונה קיים במינים כתפוח, אגס, משמש ודובדבן שבהם רוב יצירת הפרי היא על "דורבנות" רב-שנתיים הממוקמים על הענפים או הבדים (תמונות 3-4). ה"דורבנות" הם ענפי פריחה קצרים המופיעים על בדים בגיל שנתיים לפחות ונושאים את רוב ניצני הפריחה. ה"דורבנות" עשויים להיות פוריים במשך שנים. אורך החיים הפעילים של ה"דורבנות" עשוי להגיע ל – 6-8 שנה בשזיפים יפניים ו – 10-12 שנה באגסים. בעצי פרי אלו יש להמנע מגיזום נמרץ משום שפעולה זו מצמצמת מאד את מספר ה"דורבנות" וכתוצאה מכך את היבול. קיימים מינים בהם ניצני הפריחה עשויים להופיע בעיקר על בדים שצמחו באותה עונה אך גם על בדים או ענפים מבוגרים יותר. לקבוצה זו שייכים התות והחרוב.
 |
 |
|
| תמונה 3. גודגדן – פריחה ולבלוב | תמונה 4. גודגדן – דורבן נושא פרחים |
לעיון נוסף:
הרב י. צ רימון, 'העץ בספרות השו"ת - שיקולים הלכתיים ומחשבתיים'. על אתר יג-יד (אלול תשס"ו).
(1) פירוש: וְר' יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מסר שַׁלְהֶבֶת פָּטוּר, קָסָבַר [סבור הוא]: צְבָתָא [חברתו] של ה חֵרֵשׁ קָא גָּרֵים [היא שגורמת] לדליקה, שמפני שטותו לא נזהר כראוי, ולֹא מִיחַיַּיב [מתחייב] המשלח אלא עַד שמָסַר לֵיהּ [לו] גַּוְוזָא סִילְתָּא וּשְׁרָגָא [עץ, עצים דקים שמציתים בהם אש, ונר בוער] שאז ברור הנזק, והרי זה כאילו הוא עשאו בעצמו.
(2) אָמַר רבי לֵוִי: מדובר שעשו שמירה מיוחדת לעיר, כְּגוֹן דְּמַהֲדַר לָהּ לְמָתָא שׁוֹשִׁילְתָּא וְכַלְבָּא וְגַוְוזָא וְאַוְוזָא [שמסבבים את העיר בשלשלאות וכלבים וענפים ואווזים למכשול, לשמירה] ובגלל כך אין אדם יכול להכנס בלי רשות.
(3) פירוש: ומספרים: מִן שִׁית מִילֵי אִיעַתַּר [משישה דברים התעשר] ר' עֲקִיבָא ... וכן הרוויח ממון גדול מִן גַּוְוזָא [מבול עץ] כיצד? דְּזִימְנָא חֲדָא יָהֵיב [שפעם אחת נתן] אַרְבָּעָה זוּזֵי [זוזים] לְסִפּוּנָאֵי [למלחים] אָמַר לְהוּ [להם]: אַיְיתֵי לִי מִדַּעַם [הביאו לי משהו] וְלֹא אַשְׁכָּחוּ [מצאו] אֶלָּא גַּוְוזָא עַל כֵּיף יַמָּא [בול עץ על חוף הים]. אַתְיוּהּ לֵיהּ [הביאו אותו לו]. אָמְרוּ לֵיהּ [לו]: עֲבִיד מָרָנָא עֲלֵיהּ [ימתין אדוננו עליו] עד שנביא דבר טוב מזה, אִישְׁתַּכַּח דַּהֲוָה מְלִי דִּינָרֵי [נמצא שהיה, אותו בול עץ, מלא דינרים], כיצד? דְּזִימְנָא חֲדָא טָבְעַת סְפִינְתָּא [שפעם אחת טבעה ספינה] וְכוּלֵּי עִיסְקָא [וכל העסק, כל הכסף] שהיה לאנשי הספינה הֲוָה מָחֵית בְּהַהוּא גַּוְוזָא וְאִישְׁתַּכַּח בְּהַהוּא זִימְנָא [היה מונח באותו בול עץ ונמצא באותה פעם].
(4) מהרש"א (חידושי אגדות): "עביד מרנא עליה כו' פירש"י ימתין אדונינו עליו כו' עכ"ל. והלשון דחוק ונראה לפרש לפי פי' הרא"ש דגוזא הוא חתיכת עץ גדול דא"ל שיעשה על חתיכת עץ זה את מלאכתו למה שהוא ראוי ועי"ז נבקע העץ אח"כ ואשתכח דהוא מלא דינרי וק"ל". ראו עוד ח. י. קאהוט דן בשאלה זו ב"ערוך השלם" (ערך "גז" הערת שולים 8).
(5) פירוש: אָמַר לֵיהּ [לו] ר' יִרְמְיָה לר' זֵירָא: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא [ואתה אינך סבור] דְּמַאן תְּנָא קִטְפָא פֵּירָא [שמי ששנה שקטף הוא פרי] ר' אֱלִיעֶזֶר הוּא? וְהָתְנַן [והרי שנינו במשנה במסכת ערלה], ר' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמַּעֲמִיד גבינה בִּשְׂרַף עָרְלָה אָסוּר מפני שהשרף הריהו כפרי האילן, ובכלל איסור ערלה הוא. הרי שדעת ר' אליעזר שהשרף אף הוא כפרי! ודוחים: אֲפִילּוּ תֵּימָא [תאמר] שהוא כדברי רַבָּנַן [חכמים] החולקים על ר' אליעזר, שכן יש לומר שעַד כָּאן לָא שמענו כי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ [נחלקו חכמים עליו] על ר' אֱלִיעֶזֶר ודעתם שהשרף אינו כפרי אֶלָּא דווקא בְּקִטְפָא דְּגַוְוזָא [בשרף הענף, העץ] עצמו, אֲבָל בְּקִטְפָא דְּפֵירָא [בשרף הפרי] מוֹדוּ לֵיהּ [מודים לו] שהוא נחשב כפרי. דִּתְנַן [שכן שנינו במשנה שם], אָמַר ר' יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי מרבותי בְּפֵירוּשׁ שכך היא ההלכה בדין הערלה כי הַמַּעֲמִיד גבינה בִּשְׂרַף הֶעָלִין או בִּשְׂרַף הָעִיקָּרִין (השורשים) של עץ האסור בערלה מוּתָּר, ואין בו איסור ערלה, אבל המעמיד בִּשְׂרַף הַפַּגִּין (תאנים שלא בשלו עדיין כל צורכן) — אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נחשב פְּרִי.
(6) פירוש: אֵיתִיבֵיהּ [הקשה לו] ממה שאמרו במשנה: סוכה שבנה לה שְׁתַּיִם (שתי דפנות) בִּידֵי אָדָם על הקרקע, וְדופן אַחַת בְּאִילָן הרי זו סוכה כְּשֵׁרָה למצוותה, וְאולם אֵין עוֹלִין לָהּ ואין משתמשים בה בְּיוֹם טוֹב, שאסור להשתמש בשבת ויום טוב באילנות המחוברים לארץ. מַאי לָאו [האם לא] מדובר כאן באופן דְּחָק בֵּיהּ [שחקק בו] בָּאִילָן ובתוך החור שנוצר הכניס קורה המחזיקה את הדופן ונמצא משתמש בצידי האילן, הרי שצְדָדִין אֲסוּרִין! ודחה רבה: לֹא, מדובר כאן באופן דְּכַפְיֵיהּ [שכפפו] לָאִילָן וְאַנַּח [והניח] סִיכּוּךְ (סכך) עִילָּוֵיהּ דְּקָמְשַׁמֵּשׁ [על גביו שהרי הוא משתמש] בָּאִילָן עצמו. והקשה לו אביי: אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא [אם כך אמר את סופה של המשנה] שָׁלשׁ דפנות בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן; הרי זו סוכה כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. וְאִי דְּכַפְיֵיהּ לָאִילָן אַמַּאי [ואם כפף את האילן ובנה עליו, מדוע] עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב? ודחה רבה: וְאֶלָּא מַאי [מה תאמר] שצְדָדִין אֲסוּרִין? ואולם גם אם צדדים אסורים קיימת אותה בעייה: סוֹף סוֹף אַמַּאי [מדוע] עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב? אֶלָּא בעל כרחך עליך לפרש באופן אחר: הָתָם בְּגַוַאזָא פַּרְסַכַּנָא [שם בענפים פרושים] שהאִילָן גּוּפֵיהּ [עצמו] דּוֹפֶן בְּעָלְמָא [בלבד] הוּא דְּשַׁוְוֵיהּ [שעשאו], ולא סמך דופן אחר לאילן. דַּיְקָא נַמִי [מדוייק גם כן] כהסבר זה, ולכן אם הדופן היא חלק מהכשר הסוכה ושצריכה שלוש דפנות אין להשתמש בה, אבל כדופן רביעית אינה פוסלת משימוש ביום טוב, ששנינו זֶה הַכְּלָל: כָּל אִילּוּ שֶׁיִּנָּטֵל הָאִילָן וִיכוֹלָה הסוכה עדיין לַעֲמוֹד עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. נמצא שאין הדפנות נשענות באילן, אלא האילן עצמו משמש דופן. ומסכמים: שְׁמַע מִינָּהּ [למד מכאן] שכן הוא.
(7) פירוש: אָמַר רַב אַשִׁי: הָשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ [עכשיו שאומר אתה] כי להלכה צְדָדִין אֲסוּרִין, הַאי דַּרְגָּא דְּמַדְלָא [סולם זה שהוא מוגבה] לֹא לִינָחֵיהּ אִינִישׁ אַדִּיקְלָא [יניחנו אדם על הדקל עצמו], דְּהָווּ לְהוּ [שהרי הם] בכלל צְדָדִין ואסור להשתמש אף בצידי אילן בשבת. אֶלָּא, לִינָחֵיהּ אַגַּוַואזֵי לְבַר מִדִּיקְלָא [יניחנו על יתדות שנועץ בדקל גופו], וְכִי סָלֵיק [וכאשר הוא עולה] שלא לֵינַח כַּרְעֵיהּ אַגַּוַואזֵי [יניח רגלו על היתדות עצמן], אֶלָּא לִיתְנַח אַקְנִין [יניח על הקנים, שלבי הסולם], מאותו טעם שאסור להשתמש בצידי האילן.
(8) פירוש: וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לָן [ומנין תאמר, תביא ראיה, ששונה לנו ההלכה] בֵּין עוּזְרָדִין לְשֶׁאֵין עוּזְרָדִין דְּתַנְיָא [שהרי שנינו בברייתא]: הַקָּנִין וְהָאֲטָדִין וְהַהִגִּין (מיני קוצים) מִין אִילָן הֵן, וְאֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם משום שכלאי הכרם אינם אלא ירקות שבין הגפנים. וְתַנְיָא אִידָךְ [ושנויה ברייתא אחרת]: הַקָּנִים וְהַקִּידָן (מיני קידה) וְהָאוּרְבָּנִין מִין יָרָק הֵן, וְהֵן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם, קַשְׁיָא אַהֲדָדֵי [קשה מזה לזה] שבמקור אחד נראה שהקנים הם כאילן, וממקור אחר נראה שכירק הם! אֶלָּא שְׁמַע מִינָּהּ [למד מכאן] שיש לחלק: כָּאן בְּעוּזְרָדִין [בקנים שהתקשו] הריהם כאילן. כָּאן בְּשֶׁאֵין עוּזְרָדִין [בשלא נתקשו] דינם כירק. ומסכמים: אכן שְׁמַע מִינָּהּ [למד מכאן].
(9) רדב"ז (כלאים, פ"ה): "... ותימא למה לא חלק רבינו בקנים בין קשים לרכים. וי"ל דלא קי"ל כי האי תנא דאמר מין ירק הם והם כלאים בכרם אלא כי הך כללא דאמרינן בתוספתא כל המוציא עלין מעיקרו וכו'".
(10) 'הגדרת אילן וירק בהלכה', מכון התורה והארץ. לקריאה הקש כאן.
(11) עצי הפרי שבמשק האדם בויתו במשך אלפי שנים מצמחי בר אך שמרו על רוב התכונות הבסיסיות של אבות המוצא.
(12) ראו למשל את מאמרו של מ. פרנקל, 'סיכום ניסוי בגיזום אפרסק', אמונת עתיך, עלון מס' 32, כסלו – טבת תש"ס.
(13) בשיחי צלף צעירים ההתחדשות היא מתוך הקרקע או סמוך לה אך הגדרת אילן אינה מכוונת לצמחים צעירים אלא צמחים בוגרים ומניבים. ייתכן ומדובר גם בווריאנטים שונים של צורות חיים ואם כך ייתכן ומחלוקת התנאים לגבי מעמד הצלף נובעת מהתייחסות לשונות הקיימת במין.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.