וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים
סנהדרין ג ע"א
"רב אחא בריה דרב איקא אמר: מדאורייתא חד נמי כשר, שנאמר (ויקרא יט) בצדק תשפט עמיתך, אלא משום יושבי קרנות. אטו בתלתא מי לא הוו יושבי קרנות? - אי אפשר דלית בהו חד דגמיר".
לדברי הגמרא ייתכנו שני פירושים.
פירוש א':
"משום יושבי קרנות" - לא די לקבוע הלכה שצריך דיין אחד דגמיר, כי פעמים מתברר שאותו דיין אינו גמיר.
לכן לכתחילה צריך להקפיד ששלושת הדיינים יהיו גמירי, לכן גם אם יקרה והדיינים לא יהיו חכמים דיים, לפחות אחד מהם בודאי יהיה גמיר כצורך. וזה פירוש "אי אפשר דלית בהו חד דגמיר".
לפירוש זה נחוצים ג' דיינים דגמירי. כי את"ל שדי לכתחילה באחד דגמיר, יקשה:
א) כיצד ניתן לסמוך על כך שאותו דיין ראשי יהיה אכן גמיר כדבעי? הרי לו היינו בטוחים שהוא גמיר, לא היה קיים חשש "משום יושבי קרנות"!
ב) אם סומכים על כך שאותו דיין באמת גמיר, לשם מה נחוצים כלל עוד שנים.
ג) כיצד השניים הנוספים שהם בודאי 'לא גמירי' יכולים לסייע למציאות של "אי אפשר דלית בהו חד דגמיר".
ואדרבה, הם רק גורעים כי יתכן שדעתם תתקבל ברוב נגד הדיין הגמיר.
ועוד, שיכולים אפילו להטות את הדיין הגמיר עצמו, כמו שאמרו במסכת שבועות דף ל: "ומנין לדיין שלא ישב תלמיד בור לפניו? (רש"י: לישא וליתן בדין עמו שלא יטעהו) ת"ל: מדבר שקר תרחק".
ונפסק בשו"ע חו"מ ט, ז "אין לדיין להניח לתלמיד בור שישב לפניו, שלא ישא ויתן עמו ויטה מדרך האמת".
פירוש ב':
פירוש "משום יושבי קרנות" למסקנת הגמרא, שתיקנו שיהיו תמיד שלשה, כי רגילים לפעמים לדון בפני יושבי קרנות, ואז, אחד מהם לפחות יכיר את ההלכות הנחוצות לאותו דין. ומילת 'גמיר' במשפט "אי אפשר דלית בהו חד דגמיר" אין פירושה דיין-גמיר, אלא שיודע את אותן הלכות.
לפירוש זה יתכן לומר שדי לכתחילה בדיין אחד דגמיר.
וא"ת למה אם כן לא הצריכו שלשה רק כאשר אין אחד מהם גמיר. י"ל דלא פלוג, כדי שלא יורגלו לדון בפחות מג'.
על הדעה דבעינן ג' דגמירי קשה, מה הועילו חכמים במה שאמרו "אי אפשר דלית בהו חד דגמיר", אם אין בית הדין כשר עד שיהיו ג' גמירי?
דעה זו תתרץ שכך דרך הרחקות החכמים, חכמים פסלו בלית ג' גמירי. כי אפילו עברו על כך, סוף סוף נותר אחד כשר, וכשר מהתורה.
כתבו התוספות מסכת סנהדרין דף ג ע"א:
"אי אפשר דלית בהו חד דגמיר - דמאן דלא גמיר פסול לדינא כדמוכח בזה בורר (לקמן דף כג.) דתנן זה פוסל דיינו של זה, ופריך בגמרא כל כמיניה דפסיל לדיינים? ומשני בערכאות דסוריא. ופירש שם בקונטרס שהם יושבי קרנות.
ואף על גב דפליגי רבנן ואמרי אימתי בזמן שמביא עליהם ראיה שהם קרובים או פסולים הא לאו הכי לא מצי פסיל, היינו דווקא בערכאות שנתמנו להיות דיינים".
ראיית התוספות, שבהכרח משמעות התירוץ "בערכאות דסוריא" הוא שבלאו הכי מהדין הם פסולים, ולכן למרות שהם נתמנו להיות דיינים, לתנא קמא קיים תנאי להכשרם - שהבורר השני לא יביע התנגדות למינוי.
ומסתבר שדיין שאינו גמיר יכול שכנגדו לפוסלו, גם אם שאר הדינים גמירי, שהרי שלא חילקו במשנה, ועוד שלמה לא יוכל? אדרבה, יטען: כשם שבררתי דיין דגמיר ברור כזה גם אתה!
הרא"ש בתוספותיו ובפסקיו פרק א סימן א כתב את דברי התוספות בלשון מעט שונה:
"אבל אי לית בהו חד דגמיר פסולי לדינא כדמוכח פרק זה בורר (דף כג) דתנן זה פוסל דיינו של זה ופריך בגמרא כל כמיניה ומשני בערכאות שבסוריא ופרש"י שהיו יושבי קרנות".
הטור (חו"מ ג) פירש בדעתו שרק בלית אף גמיר פסולים.
לדבריו צ"ל שזה פוסל דיינו של זה רק כששלושתם יושבי קרנות, כי רק אז אותו בי"ד ממילא פסול. ולשון (מסכת סנהדרין דף כג.) "זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה" אינו תמיד בפעם אחת, כי אם ראובן בירר דיין דלא גמיר ופסלו שמעון, והביא אז ראובן דיין דגמיר, כבר לא יוכל ראובן לפסול את הדיין דלא גמיר שבירר שמעון.
אך ניתן לפרש בדברי הרא"ש: "אי לית בהו חד דגמיר פסולי לדינא" - מדאוריתא! (לרב אחא בריה דרב איקא) - שהרי הדברים מוסבים על דברי הגמרא, שמשמע מהם ש'גמיר' מעכב אז.
אבל חכמים פסלו בלית ג' דגמירי.
גם הב"ח סובר שלרא"ש צריך ג' דגמירי, אך מטעם שדברי הרא"ש כאן הם רק לדעת רב אחא בריה דרב איקא. והלכה כרבי אבהו וכרבא.
דעה שדי באחד דגמיר מצינו במפורש בחידושי הרמב"ן מסכת סנהדרין דף כג ע"א:
"ושלשה המוזכרים כאן בהפרת נדרים הם שלשה בני הכנסת והיינו דמסברי להו וסברי כדאיתמר התם, והם הם שלשה המוזכרים בדיני ממונות, והם יושבי קרנות הכשרין לדון דיני ממונות משום דאי אפשר דליכא חד דגמיר כלומר ששומע וגמיר או שישאל קודם גמר דין דהא כי קא מסברי להו סברי".
וכן בר"ן על הרי"ף מסכת כתובות דף נו ע"ב:
"שפירוש הדיוטות כל מקום דאיכא חד דגמיר וסביר ותרי דמסברי להו וסברי".
להלכה, לפחות לעניין קבלת עדות, נפסק בשו"ע חו"מ כח, כ-כא:
"אין שנים ראויין לקבלת עדות; ואם קבלו, לא עשו כלום.
קבלת עדות צריך ג' מומחים יודעים הלכות עדות כשר ופסול".
