משפט שיש בו שלום
סנהדרין ו ע"ב
"רבי יהושע בן קרחה אומר: מצוה לבצוע, שנאמר: (זכריה ח, טז) אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם. והלא במקום שיש משפט - אין שלום, ובמקום שיש שלום - אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום - הוי אומר: זה ביצוע".
התוצאה הרצויה ביותר היא כאשר מצד אחד נעשה צדק והנעשק בא על סיפוקו, ומצד שני הובא שלום בין אדם לחבירו, והמתיחות שבין המתדיינים פסקה. ולרוב, הדרך הטובה ביותר לכך היא דרך הפשרה.
בפני בית הדין של הרב מרדכי אליהו הובאה תביעה של עובד של אחד המוסדות, שתפקידו היה לומר קדיש לעילוי נשמת נפטרים שקרוביהם תורמים לאותו מוסד, ועתה הוא דורש העלאה במשכורתו עקב עליית יוקר המחיה.
הזמין הרב לדין את מנהל המוסד.
המנהל הגיע לבית הדין, אך הרב מרדכי אליהו דחה את הדיון לסוף היום. כוונתו היתה להלאות את המתדיינים כדי שייתרצו לסיים את הסכסוך שביניהם.
כאשר הם נכנסו חש הרב שיש דברים בגו – שעיקר הריב אינו רק על כמה שקלים. חקר הרב את המנהל לפשר סירובו לשלם, והלה סיפר שאשת אומר הקדיש פגעה בכבוד אשתו.
פסק הרב, מחר תשובו לבית הדין ונשותיכם עמכם!
למחרת כאשר באה לפניו אשת אומר הקדיש, שאל אותה הרב: איך עשית דבר כזה לפגוע בכבוד אשת המנהל? עלייך להתנצל בפניה!
וכך עשתה. כשהגיעה אשת המנהל היא התנצלה בפניה.
רק עתה פנה הרב למנהל ושאל אותו בדבר גובה משכורת אומר הקדיש.
שאל אותו המנהל כמה תוספת הוא דורש. השיבו הלה כך וכך. אמר לו המנהל: זו כל דרישתך? אכפיל לך את התוספת פי שלוש!
מיד שסיפר הרב את המעשה בשיעורו, התרגשתי ואמרתי לפניו: הלא במעשה זה מתפרשת באופן נפלא גמרתינו: "משפט שיש בו שלום" – גם משפט צדק, וגם שלום!
אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם.
