הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מתקיף" על פסוק

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין ח ע"א

והדבר אשר יקשה מכם,
אמר רבי חנינא ואיתימא רבי יאשיה: על דבר זה נענש משה, שנאמר +במדבר כ"ז+ ויקרב משה את משפטן לפני ה'.
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: מי כתיב ואשמיעכם? +דברים א'+ ושמעתיו כתיב, אי גמירנא - גמירנא, ואי לא - אזלינא וגמירנא! -
אלא כדתניא: ראויה פרשת נחלות שתיכתב על ידי משה רבינו, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתב על ידן, ראויה היתה פרשת מקושש שתיכתב על ידי משה רבינו, אלא שנתחייב מקושש ונכתבה על ידו. ללמדך שמגלגלין חובה על ידי חייב, וזכות על ידי זכאי.

1
רב נחמן בר יצחק חולק על רבי חנינא (ועל רבי יאשיה) בדרשנות הפסוקים. הגמרא מכנה את טענתו של רב נחמן בר יצחק "מתקיף". לפי זה בכל שאלה שאמורא ישאל על פרשנות פסוקים תהיה "מתקיף"? וצריך עיון.

2.
הגמרא מצטטת רק את החלק הראשון של הפסוק: "והדבר אשר יקשה מכם" ולא מביאה את ההמשך: "תקריבון אלי ושמעתיו" – שעל זה השאלה של רב נחמן בר יצחק. [ אמנם ב"דקדוקי סופרים" מביא גירסת כתב יד, שבו מופיע בגמרא גם המשך הפסוק, שמשמע ממנו, שחטאו של משה בזה שאמר להן: "...ושמעתיו"]

3.
ואולי אפשר להסביר: רבי חנינא הבין שמשה נענש על זה שאמר "והדבר אשר יקשה מכם" – ירושה היא גזירת הכתוב וגם אם "קשה" להן יש לקיים גזירת הכתוב.

3.1
כמו שאומר הריטב"א על בבא בתרא דף קעג, שהפסוק הוא אסמכתא : "תירץ לי מורי דלא דק תלמודא דכל מאי דאמרינן הכא אינו אלא אסמכתא..."
אולי גם כאן היתה מסורת לרבי חנינא שמשה נענש בגלל הנושא הזה, והפסוק מובא רק לצורך אסמכתא ולא לצורך ראיה ממש,

3.2
ומכיון שמדובר בסברא יכול רב נחמן בר יצחק לומר "מתקיף" - כי אין ההתקפה על הפסוק ממש אלא על הסברא, וגם רב נחמן בר יצחק מביא הוכחה לסברתו מהפסוק כאסמכתא בלבד.

4.
המיוחד בסוגייתנו ש"מתקיף" נשאר ולא נדחה, ולכן הגמרא [או רב נחמן בר יצחק עצמו] אומרת: "אלא כדתניא..." שלא היה כאן עונש אלא זכות לבנות צלפחד.