הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
תנא קמא - רבי מאיר
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין ט ע"א
רב אשי אמר: כגון
דאתרו ביה מלקות, ולא אתרו ביה קטלא.
וקמיפלגי בפלוגתא דרבי ישמעאל ורבנן,
דתנן: מכות - בשלשה,
משום רבי ישמעאל אמרו: בעשרים ושלשה.
1.
בקטע אחד במשנתנו:
...האונס, והמפתה, והמוציא שם רע - בשלשה, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: מוציא שם רע בעשרים ושלשה, מפני שיש בו דיני נפשות.
המחלוקת היא בין רבי מאיר וחכמים.
1.1
הכלל הוא שהלכה כחכמים נגד רבי מאיר מהטעם הפשוט של "יחיד ורבים הלכה כרבים", וכך פסק כאן הרמב"ם:
רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ה הלכה ג: "המוציא שם רע אין דנין אותו תחילה אלא בבית דין של עשרים ושלשה..."
2.
הדין הבא במשנתנו:
מכות בשלשה. משום רבי ישמעאל אמרו: בעשרים ושלשה.
מחלוקת לגבי "מכות" - 39 מלקות שחייב אדם שעבר על לאו שיש בו מעשה.
המחלוקת היא בין "תנא קמא" [לא מוזכר שם החכם שאמר דין זה של "מכות בשלשה"] לרבי ישמעאל.
2.1
הלכה צריכה להיות כתנא קמא מהטעם, שבדרך כלל ההלכה היא כתנא קמא [שנחשב "סתם משנה"] נגד תנא יחיד שחולק עליו.
וכך פסק כאן הרמב"ם:
רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ה הלכה ד: "מכות בשלשה ואף על פי שאפשר שימות כשמלקין אותו."
3.
לעיל בגמרא:
רב אשי אמר: כגון דאתרו ביה מלקות, ולא אתרו ביה קטלא.
רב אשי אומר בסוגייתנו ששתי המחלוקות [הרצופות] במשנה הן בעצם לגבי אותו עניין, דהיינו, גם במחלוקת הראשונה [לעיל בסעיף 1-1.1] מדובר לעניין מלקות ולא - כפי פשטות המשנה - בדיני נפשות.
4.
לפי רב אשי מתעורר קושי, הרי במחלוקת הראשונה הלכה כחכמים נגד רבי מאיר, ולכן "מוציא שם רע" נדון בעשרים ושלושה - כבסעיפים 1 + 1.1
ואילו במחלוקת השניה הלכה כתנא קמא, שנדון בשלשה - כבסעיפים 2 + 2.1, שהרי מדובר באותה מחלוקת - לפי רב אשי.
4.1
ולמעשה הקושי גדול יותר, שהרי רבי יהודה הנשיא שניסח את משנתנו כתב את שני המקרים באופן שסותר זה את זה לעניין הלכה.
4.2
כל הנ"ל מבוסס על ההנחה שאת כללי הפסיקה [הלכה כתנא קמא והלכה כחכמים נגד יחיד] קבע "רבי" עצמו.
5.
מסביר בספר "חמרא וחיי" [ילקוט ביאורים, עמוד קיט]: המחלוקת הראשונה במשנה היא בין רבי מאיר וחכמים. במחלוקת השניה ה"תנא קמא" הוא רבי מאיר שבמחלוקת הראשונה. ולכן במחלוקת השניה ההלכה היא כרבי ישמעאל שזהה לחכמים במחלוקת הראשונה.
6.
אבל לפי הרמב"ם שהובא לעיל לא מתאים ההסבר הנ"ל. הוא פסק במחלוקת הראשונה כחכמים - "מוציא שם רע בעשרים ושלשה", ובמחלוקת השניה הוא פסק כ"תנא קמא - "מכות בשלשה ואף על פי שאפשר שימות כשמלקין אותו."
6.1
אבל באמת אין קושי על הרמב"ם מפני שלשיטתו הקושי כלל לא מתעורר כי הוא לא מפרש את סוגיינתו כהסברו של רב אשי בסוגייתנו.
7.
רבי מאיר מופיע במשניות בש"ס בשלושה אופנים:
א. בשמו - רבי מאיר
ב. בסתם - "סתם משנה – רבי מאיר". זאת אומרת משנה שלא מופיע בה שם חכם - היא עצמה שיטת רבי מאיר.
ג. "אחרים אומרים" - רבי מאיר
ד. לפעמים - לפי האמור לעיל בסעיף 5 גם "תנא קמא" הוא רבי מאיר, שהרי "תנא קמא"="סתם משנה"=רבי מאיר, אבל רק כשיש לזה סיוע ממקור תנאי נוסף - משנה/ברייתא.
