הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"איני והא..."
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין יב ע"א
תנו רבנן: אין מעברין את השנה לפני ראש השנה, ואם עיברוה - אינה מעוברת, אבל מפני הדחק מעברין אותה אחר ראש השנה מיד, ואף על פי כן אין מעברין אלא אדר.
איני? והא שלחו ליה לרבא: זוג בא מרקת, ותפשו נשר, ובידם דברים הנעשה בלוז, ומאי ניהו - תכלת, בזכות הרחמים ובזכותם יצאו בשלום. ועמוסי יריכי נחשון בקשו לקבוע נציב אחד, ולא הניחן אדומי הלז, אבל בעלי אסופות נאספו, וקבעו לו נציב אחד בירח שמת בו אהרן הכהן! - חשובי מחשבי, גלויי - לא מגלו.
1.
הברייתא קובעת שאין מעברין את השנה לפני ראש השנה, והיא מקשה מרבא שכן מעברין לפני ראש השנה.
2.
הסיפור בגמרא נכתב בכתב סתרים כדי שהגויים לא יבינו ולא ילשינו לשלטונות הפרסיים.
על כל פנים משמע מהסיפור שמישהו מבני נחשון, נשיא הסנהדרין, ניסה לעבר את השנה והשלטון לא הניח לו, ואז החכמים נאספו בחודש אב ועיברו את אדר של השנה הבאה.
רואים מכאן שאפשר לעבר השנה לפני ראש השנה. וקשה מהברייתא על רבא.
והגמרא מיישבת - "חשובי מחשבי, גלויי - לא מגלו".
3.
אמנם הגמרא לא מקשה מרבא עצמו אלא מחכמים בימיו שעיבור את השנה. ויש שמוכיחים מסוגייתנו - וכמו שמשמע מכמה מקורות נוספים - שעיברו את השנה וקידשו את החודש עד תקופת אביי ורבא.
4.
"איני והא..." - 207 מופעים בש"ס
"איני והא אמר" - 18 מופעים בש"ס
"איני והאמר" - 85 מופעי בש"ס
כלומר ביותר מ 100 מופעים הקושיה איננה מאמירה של חכם [אמורא]. לפעמים הקושיה היא מפסוק ולפעמים הקושיה היא מ"מעשה", וכמו בסוגייתנו - "איני והא שלחו ליה לרבא..."
5.
ויש לשאול: כיצד ייתכן שהגמרא מקשה מרבא - או מחכמי דורו - על הברייתא [קושיה מאמורא על תנא], שהרי זוהי המשמעות של הביטוי "והא אמר..."
6.
משמעות הביטוי "איני והא...":
7.
הליכות עולם, שער שני, י:
כל היכא דאיכא איני והא וכו' קושיא היא ובתמיה קרינן ליה, והכי קאמר איני וכי כך הוא והא אמר פלוני וכו'. ואיני לשון אין שהוא ענין כן בלשון הגמרא. ויש מפרשים זה הלשון בענין אחר ולא סליק לן.
המשמעות של "איני" – וכי כך הוא? והרי חכם אמר... , כלומר את המילה "איני" צריך לקרוא עם סימן שאלה.
8.
ושם, בכללי הגמרא לרבי יוסף קארו:
י. כל היכא דאיכא איני וכו' וי"מ בענין אחר.
שמעתי שהענין אחר שמפרשים האל"ף בציר"י כלומר איני מסכים משום דהא אר"פ וכו'
בעל "הליכות עולם" רמז שיש הסבר אחרי לביטוי "איני", ורבי יוסף קארו מסביר, שההסבר השני לביטוי "איני" הוא: לא, אינני מסכים, שהרי חכם אחר אמר ... ,
ולפי זה הניקוד של "איני" הוא "א" בצירי, מלשון אין, איננו, לא.
9.
וה"יבין שמועה" מרחיב:
ושם ב"יבין שמועה":
י. מוהרי"ק ז"ל כל היכא דאיכא איני וכו' ויש מפרשים בע"א שמעתי שהע"א שמפרשים האל"ף בציר"י כלומר איני מסכים בכך משום דהא אמר פלוני וכו'. פירוש, משום זה כתב הליכות עולם וזה לשונו ולא סליק לן, משום דכיון דהם מפרשים האל"ף בציר"י, ורוצה לומר איני מסכים בכך, אם כן, כשמביא אחר כך והא אמר רבי פלוני הוא טעם לאיני מסכים בכך, ולפי זה לא סליק שפיר לשון והאמר רבי פלוני דהיה לו לומר דהא אמר רבי פלוני או דאמר רבי פלוני בדל"ת כיון שהוא הכרע לאיני מסכים בכך.
הוא מנמק מדוע ההסבר השני קשה, שהרי אם הכוונה "איני" – בצירי – איני מסכים, היה צריך להיות בהמשך "דהא אמר, ולא "והא אמר".
9.1
הוא מוסיף הוכחה לדבריו לעיל:
ועוד מטעם אחר לא סליק שפיר האי פירושא דאם אנו מפרשים איני בציר"י ורוצה לומר איני מסכים בכך אם כן הוא דוחק כיון שמלת איני הוא מסתמא דגמרא, אם כן אין דרך מסדרי הגמרא לדבר בלשון יחיד איני מסכים בזה, דהם לעולם מצינו אותם בלשון רבים לימא כתנאי לימא מסייע ליה .
בקטע הנ"ל הוא מביא נימוק נוסף כנגד הפירוש השני: מפני שלפי הפירוש השני "אינני מסכים..." מדובר בלשון יחיד, והביטוי "איני" נכתב לא על ידי אמורא מסויים אלא על ידי "מסדרי הגמרא" [= "עורך הגמרא"] והם תמיד כותבים את ביטוייהם בלשון רבים [כמו ביטויים אחרים: "לימא כתנאי"; "לימא מסייע ליה"].
10.
הוא מוסיף:
ודע שמצינו דבר מתמיה שיאמר איני והא"ר פלוני על הברייתא שאמר דין אחר, ומקשה עלה מהאמורא בלשון איני והא אמר רבא, והשתא תיקשי, או יהיה כפירוש הליכות עולם או יהיה כפירוש י"מ שרוצה לומר איני מסכים בכך, היכי מותבינן בלשון איני על הברייתא מהאמורא...
ואין לפרש איני והאמר רבא וכו' ותיקשי לרבא, דלשון איני משמע איני מסכים במה שאמרת, או איני וכי מה שאמרת אמת, ואם כן הקושיא היא אל מה שקדם,
ואם לא היה מקשה בלשון איני אלא היה אומר והאמר רבא היינו יכולים ליישב...
בקטע הנ"ל הוא מקשה קושיה - לפי שני ההסברים לביטוי "איני" – כיצד הגמרא מקשה מאמורא על ברייתא, שהרי לפי שני ההסברים ל"איני" הגמרא מקשה, שאין היא מקבלת את הדברים הקודמים - את הברייתא - מפני שרבא הרי אמר...
10.1
והוא מוסיף: אם הגמרא לא היתה משתמשת בביטוי "איני", אלא היתה מסתפקת בנוסח - אחרי ציטוט הברייתא - "והאמר רבא..." ניתן היה ליישב.
כנראה, כוונתו היא, שאפשר היה להסביר שהקושיה היא על רבא מהברייתא, ולא על הברייתא מרבא.
10.1.1
אבל לפי התוספת של "איני" משמע שהקושיה היא על המקור שמובא ראשון - ברייתא; אמורא מוקדם.
11.
חידוש: נראה לי שבסוגייתנו קושי זה מיושב מפני שהקושי הוא מהנשיא שהיה בארץ ישראל [בימי רבא] שסמכותו גדולה עד כדי סמכותה של ברייתא!
12.
הנושא הנ"ל של משמעות הביטוי "איני והא..." נדון גם בספר "כללי שמואל" סימן כח, ובהרחבה ב"בית אהרן", כרך ט, עמוד קלה ואילך
