סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


טעם פסול עדות קרובים

סנהדרין כז ע"ב - כח ע"א

 
"מנהני מילי? - דתנו רבנן: (דברים כד) לא יומתו אבות על בנים, מה תלמוד לומר?...
אלא, לא יומתו אבות על בנים - בעדות בנים, ובנים לא יומתו על אבות - בעדות אבות
".

דרשה זו, מלמדת שאין להמית אדם בעדות קרוביו.
ואמרו בהמשך הסוגיה בדף כח ע"א: "אשכחן לחובה, לזכות מנא לן? - אמר קרא: יומתו יומתו תרי זימני, אם אינו ענין לחובה - תנהו ענין לזכות". דרשה זו מלמדת שעדות הקרובים פסולה גם להציל ממיתה. וממשיכה הגמרא: "אשכחן בדיני נפשות, בדיני ממונות מנלן? - אמר קרא: (ויקרא כד) משפט אחד יהיה לכם - משפט השוה לכם". כלומר שהעדות פסולה גם בממונות, בין לחובה ובין לזכות.

ובהמשך הסוגיות בדף כח ע"ב: "אמר רבה בר בר חנה: מעיד אדם לאשתו ארוסה... ולא היא, לא שנא לאפוקי ולא שנא לעיולי - לא מהימן... הכא - משום איקרובי דעתא הוא, והא איקרבא דעתיה לגבה".
והקשה בהגהות וחדושים שבסוף המסכת לר"ר יהודה בכרך בעל המחבר נמוקי הרי"ב:
"גמרא הכא משום איקרובי דעתא הוא והא איקרבא דעתיה לגבה. לא הבינותי כעת, והלא פסול הקרובים לא משום אקרובי דעתא, רק גזירת הכתוב, ואפילו משה ואהרן לא מהימני לקרוביהם וכמו שאמרו במסכת בבא בתרא קנט, א. ומשום הכי אף לחובה לא מהימני...".
ומסיים: "וצריך עיון גדול".
קושיתו היא, מה עניין 'קירבת הדעת' לפסול הקורבה, הרי הפסול אינו מטעם נוגע בדבר, שאילו היה כן היה נאמן להעיד לרעתו.
ויותר מכך יש להקשות, הרי קרוב אינו פסול 'אפילו' בעדות לרעה, אלא אדרבה, עיקר הלימוד מ"לא יומתו" הוא דוקא לרעה! ורק לאחר מכן דרשו מהכפילות שאין הפסול סלקטיבי, ואינו יכול להעיד גם לזכות.

אלא שאין הפסול רק משום גזירת הכתוב בלא שום טעם. ואדרבה, חשוב להבין ככל הניתן את טעמי דיני התורה, על מנת להכיר את גדריהם, באלו אופנים הם חלים. וטעם הדין שקרובים פסולים, אכן משום איקרובי דעתא, כדברי הגמרא. אך לא משום נגיעה, אלא משום שגזרה תורה שלא יפגע אדם בקרובו. ויש בכך שלום בית המשפחה, ואין איש חושש פן יפגענו אחיו. ורק משום כך, מן הצדק שיהו פסולים להעיד גם לזכות.

ובזה שיבח משה את שבט לוי (דברים לג, ט) הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָיו לֹא יָדָע. שקיימו (שמות לב, כז) עִבְרוּ וָשׁוּבוּ מִשַּׁעַר לָשַׁעַר בַּמַּחֲנֶה וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת קְרֹבוֹ. והיה זה מקרה חריג, היפך מהרגיל בישראל.
וכעין זה נתנסה גם אברהם אבינו בעקידת בנו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר