הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
אמימר; מר זוטרא; מר בר רב אשי
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין כט ע"ב
אמר רב אדא בר אהבה: הא אודיתא, זימנין כתבינן וזימנין לא כתבינן.
כניפי ויתבי - לא כתבינן,
כנפינהו איהו - כתבינן.
רבא אמר: אפילו כנפינהו איהו - לא כתבינן, עד דאמר להו הוו עלי דייני.
מר בר רב אשי אמר: אפילו אמר הוו עלי דייני - לא כתבינן, עד דקבעי דוכתא, ושלחי ומזמני ליה לבי דינא.
הודה במטלטלי וקנו מידו - כותבין,
ואם לאו - אין כותבין.
במקרקעי ולא קנו מידו, מאי?
אמימר אמר: אין כותבין.
מר זוטרא אמר: כותבין.
והלכתא: כותבין.
1.
בפשטות הלכה צריכה להיות כמר בר רב אשי שהוא "בתראי" ביחס לרבא.
2.
וכך ברמב"ם הלכות טוען ונטען פרק ז הלכה ג
אבל אם לא היו קבועין ולא שלחו לו אפילו קבץ אותן והושיב השלשה והודה בפניהן ואמר להן הוו עלי דיינין ובא אחר כך התובע ואמר כתבו לי ג הודייתי אין כותבין שמא יתן לו ונמצא זה תובע אותו בשטר,
במה דברים אמורים במטלטלין, אבל אם הודה בקרקעות אפילו בפני שנים אף על פי שלא קנו מידו ולא אמר להם כתבו ותנו הרי אלו כותבים ונותנין שאין כאן לחוש שמא יתן לו ונמצא תובעו פעם שנייה.
3.
מגיד משנה הלכות טוען ונטען פרק ז הלכה ג
ובהלכות הא מילתא חזינא בה פלוגתא ביני רבוותא
איכא מ"ד לית הלכתא כמר בר רב אשי
ואיכא מ"ד הלכתא כמר בר רב אשי והאי סברא דרבינו האיי ז"ל ע"כ
וכן הוא דעת רבינו דהלכתא כמר בר רב אשי:
יש אומרים שאין הלכה כמר בר רב אשי
4.
תוספות מסכת סנהדרין דף כט עמוד ב:
מר בר רב אשי אמר כו' - בשבועות (דף מא. ושם) פירש הריב"ן בשם רש"י ובשם רבינו גרשון דהלכה כמר בר רב אשי במיפך שבועה ואודיתא.
כלעיל.
אודיתא הך דהכא מיפך שבועה דפרק שבועת הדיינים (שם) דאפילו בדאורייתא מהפכינן
וכן רב האי פסק כמותו במיפך שבועה והביא ראיה מדאמר התם האי מאן דמפיק שטרא על חבריה ואמר ליה אידך אישתבע לי דלא פרעתיך דאמרי' ליה אישתבע ליה ולא דמי כלל דהתם לא רמיא עליה שבועה דאורייתא
4.1
ובסדר תנאים ואמוראים [סימן ל"ח] כתוב דבכולי הש"ס הלכתא כמר בר רב אשי בר ממיפך שבועה ואודיתא
וכן פסק בה"ג דאין הלכה כמותו במיפך שבועה
הם פוסקים בכל הש"ס כמר בר רב אשי אבל לא בסוגייתנו.
ובערוך פסק
וכן בתשובת הגאונים דלא מהפכינן בשבועה דאורייתא
ור"ח פסק כמר בר רב אשי בר ממיפך שבועה וחיורי דפרק בהמה המקשה (חולין דף עו: ושם) ונתן עליו סימן כולו הפך לבן.
4.2
לא מובן מדוע יש שיטה שאין הלכה כמר בר רב אשי.
4.3
אולי אפשר לומר ["חידוש"]: בסוגיתנו יש 3 דעות: רב אדא בר אהבה; רבא; מר בר רב אשי.
רבא מחמיר על דברי קודמו, ומר בר רב אשי מחמיר ביחס לדברי רבא. לכן יתכן שבמקרה כזה פוסקים כדעה האמצעית - כרבא.
5.
בגמרא:
הודה במטלטלי וקנו מידו - כותבין,
ואם לאו - אין כותבין.
במקרקעי ולא קנו מידו, מאי?
אמימר אמר: אין כותבין.
מר זוטרא אמר: כותבין.
והלכתא: כותבין.
6.
סיכום באטלס עץ חיים (כרך ד)
" אמימר - אמורא בדור החמישי. מסר משמו של רבא (קידשיין י' ע"א), אך רבו המובהק היה רב זביד מנהרדעא (ב"מ ע"ג ע"ב).
מושבו היה בנהרדעא (ב"ב ל"א ע"א), שם היה הראש (ברכות י"ב ע"א). היה הקובע גם במחוזא (ר"ה ל"א ע"ב). כנראה שעמד בראש ישיבה (ביצה כ"ח ע"ב).
רב אשי היה תלמידו (מנחות ל"ז ע"ב) "רב אשי היה יתיב קמיה דאמימר", והפך להיות לו תלמיד-חבר (ברכות נ"ה ע"ב) "אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בהדי הדדי".
נפטר בחיי רב אשי (ב"מ ס"ח ע"א) בשל פליטת פה של רב אשי. בנו של אמימר ששמו היה מר היה תלמידו של רב אשי.
נראה שאמימר היה גדול ממר זוטרא ועל כן לכאורה ההלכה היתה צריכה להיות כמותו, ולכן באה ה"והלכתא" לחדש שכאן הלכה כמר זוטרא.
