הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מרגלא בפומיה דרבי יוחנן

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין נ ע"ב

מרגלא בפומיה דרבי יוחנן: נערה המאורסה בת כהן שזינתה - בסקילה.
רבי שמעון אומר: בשריפה.
זינתה מאביה - בסקילה,
רבי שמעון אומר: בשריפה.
מאי קא משמע לן? לרבנן: נשואה יצאה לשריפה, ולא ארוסה.
לרבי שמעון: אחת ארוסה ואחת נשואה יצאה לשריפה.

1.
הגמרא פותחת בביטוי "מרגלא בפומיה דרבי יוחנן"

2.
משמעות הביטוי:
רש"י:
מרגלא בפומיה דר' יוחנן - סדור היה הדבר הזה בפיו, ולא ששנאה במשנה וברייתא אלא כך קיבלה שמועה מרבו.

רבי יוחנן שמע הלכה זו מרבותיו, והוא לא מצטט ברייתא או משנה.

3.
אמנם, מובא הרבה בש"ס שאמוראים ציטטו ברייתות שרק הם הכירו ["תני רב..."].
בסוגייתנו, רבי יוחנן לא אומר שדבריו הם ציטוט של משנה או ברייתא, אלא רק שהם נאמרו בשם רבותיו.

3.1
אולי מתאים למושג "מימרא" של תנאים.

3.2
במקומות אחרים בש"ס הסברנו של"מימרא" של תנאים יש חשיבות "פחותה" מאשר למשנה/ברייתא, כך שאמורא רשאי לחלוק עליה. בסוגייתנו אין חולקים על רבי יוחנן.

3.3
אמנם, בסוגייתנו לא ברור מהו המקור לדברי רבי יוחנן, האם מדובר ששמע מתנאים [רבי יהודה הנשיא או אפילו במסורת מרשב"י], או ששמע מאמוראים בני דורו [חזקיה; רבי ינאי; רבי חנינא; רבי אושעיא; רב]

4.
מדוע רבי יוחנן לא מזכיר את שמו של החכם שבשמו הוא אומר את דבריו?
כנראה שקיבל את הדברים לא מרב אחד אלא מכמה חכמים [ראה לעיל סעיף 3.3]

5.
הביטוי "מרגלא בפומיה" מופיע בש"ס 7 פעמים:

על ידי רבי מאיר – 1 - בדברי ערך לימוד תורה
על ידי רבנן דיבנה 1 - בדברי אגדה
על ידי אביי - 1 - בדברי מוסר ויראה
על ידי רבא - 1- בעניין חכמה ומעשים טובים
על ידי רב - 1 - בעניין העולם הזה והעולם הבא.
על ידי רבי יוחנן - 1 - סוגייתנו - בעניין הלכה
על ידי רב דימי בר חיננא - 1 - בדיני טומאה שונים

6.
כנראה שהדין של בת כהן שזינתה [וכן העניין של טומאה - לעיל בסוף סעיף 5] נחשבים כעניין מיוחד, וקשור לעיקרון של "סוד ה' ליראיו" - כלעיל בסנהדרין דף מח - שנאמר גם על דברים שנאמרו על ידי תלמידים כמסורת מרבותיהם.