הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"הלכתא למשיחא"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין נא ע"ב
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: הלכה כדשלח רבין משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא.
אמר רב יוסף: הלכתא למשיחא?
אמר ליה אביי: אלא מעתה, שחיטת קדשים לא ליתני - הלכתא למשיחא!
אלא - דרוש וקבל שכר, הכא נמי - דרוש וקבל שכר. –
הכי קאמרי: הלכתא למה לי? סוגיא דשמעתא הלכה קאמר.
מבנה הסוגיה:
1.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: הלכה כדשלח רבין משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא.
רב נחמן בשמו של רב פסק כרבין שרבי אליעזר סובר כרבנן, שנשואה בת כהן – בשריפה, וארוסה – בסקילה.
2.
אמר רב יוסף: הלכתא למשיחא?
שואל רב יוסף: האם רב בא להשמיע לנו הלכה לימות המשיח, שהרי דין ארבע מיתות בית דין אינו נוהג בזמן הזה.
2.1
קצת קשה, הרי רב יוסף יכול היה לשאול זאת כבר על משנתנו - 4 מיתות בית דין - שכולן הן "הלכתא למשיחא". ויותר מכך, כמעט כל מסכת סנהדרין תלויה בסנהדרין שלא נוהג כיום למעשה!
2.1.1
"הלכתא למשיחא" - 2 מופעים [סוגיות] בש"ס
3.
ואולי שאלתנו לעיל - בסעף 2.1 - מתאימה ומכוונת לשאלת אביי כאן:
אמר ליה אביי: אלא מעתה, שחיטת קדשים לא ליתני - הלכתא למשיחא!
קצת קשה: מדוע אביי לא שאל כשאלתנו בסעיף 2.1 - ממסכת סנהדרין עצמה!
4.
אלא - דרוש וקבל שכר, הכא נמי - דרוש וקבל שכר. –
יש עניין וחשיבות ללמוד תורה גם בעניינים שאינם נוהגים למעשה, והם בבחינת "דרוש וקבל שכר".
"דרוש וקבל שכר" - מסביר הרא"ש, שיש לנו להבין את המקראות בתורה גם אם אינן הלכה למעשה.
4.1
כנראה שכוונת הגמרא ללמדנו שבמצות לימוד תורה אין הכרח להתעסק רק בהיבטים משפטיים/הלכתיים [="אקטואליה"], אלא יש חשיבות לעוסק גם בעניינים רוחניים/נסתרים [גם זה בבחינת "סוד ה' ליראיו"].
5.
רב יוסף מסביר את שאלתו לעיל בסעיף 2:
הכי קאמרי: הלכתא למה לי? סוגיא דשמעתא הלכה קאמר.
בסגייתנו אין כלל צורך לפסוק הלכה, כי המחלוקת בסוגייתנו היתה כיצד לפרש ולנסח את דברי רבי אליעזר בברייתא - [רש"י: ובתיקון לשון הברייתא פליגי"]. ולהסברים אלה אין שום נפקות הלכתית גם "למשיחא".
6.
רש"י מסכת סנהדרין דף נא עמוד ב:
הכי קאמינא הלכה למה לי סוגיא דשמעתא הלכה קאמר - בתמיה, מי שייך למימר הלכה בכי האי מחלוקת שאין בין רבין לרבינא לא חיוב ולא פטור ולא חילוק מיתה, דתרוייהו מפרשי נשואה - בשריפה, ארוסה - בסקילה, ובתיקון לשון הברייתא פליגי, מר מתקן לה ללישנא דלא אצטריך לאפוכה, ומר מפיך לה משום דוחקא דלישנא, ומאי הלכה איכא למימר בסוגיא דשמעתא אחרי שאין אנו למידין ממנה כלום - כשיבא המשיח ויחיה המתים נשאל את ר' אליעזר באיזה לשון אמרה.
כלעיל בסעיף 5.
6.1
אבל נראה לי ["חידוש"], שאולי כוונת רש"י בסוף דבריו לדבר אחר. רב יוסף מסביר שבאמת הוא התכוון ל"הלכתא למשיחא" במשמעות שבימות המשיח רבי אליעזר עצמו יגלה לנו מה היתה כוונתו בברייתא שבסוגייתנו [דומה קצת ל"תיק"ו" = תשבי יבוא קושיות יתרץ].
7.
תוספות מסכת סנהדרין דף נא עמוד ב:
הלכתא למשיחא - בפרק ב"ש בזבחים דף מה.) פריך נמי הכי והא דפסקינן הלכה כר' יוסי (במשנת) י' יוחסין (קדושין דף עב:) דעתידי' ממזרים ליטהר נ"מ בזה"ז שלא להתרחק ממשפחות שאינן ידועות דבממזר שאינו ידוע מיירי
ובפ"ק דיומא דף יג. ושם) דפסקו כרבי יוסי ראשון חוזר לעבודתו נ"מ לנשיא או פרנס שנתמנה על הציבור ועבר מחמת האונס
מיהו בס"פ התכלת (מנחות דף נב. ושם) קשה דפסק ר' יוחנן כאבא (שאול) בן דוסאי
ונראה דרב יוסף פריך דוקא הכי הכא ובפ' ב"ש (זבחים דף מה.)
כנראה שתוס' סובר ששאלה זו של "הלכתא למשיחא" היא שיטתו של רב יוסף.
7.1
קושיית "הלכתא למשיחא" מתאימה רק כשמדובר בענייני איסור למשיחא:
והר"ר חיים פירש דלא פריך אלא היכא דאיכא תרתי שהוא למשיחא וגם עושה איסורא כיון דליכא נפקותא אלא על ידי איסור אין לפסוק הלכה למשיחא
7.2
הסבר אחר:
ונ"ל דלא פריך אלא היכי דלא נ"מ אלא ליישב לישני דשמעתין כדמסיק אבל הנך יש נפקותא איסור והיתר אף על גב דהוי למשיחא.
כרש"י לעיל בסעיף 6.
8.
ראה סיכום קצר ב"שוטנשטיין", הערה 9.
9.
ראה גם מה שכתבנו על מסכת יומא דף יג, ועל הסוגיה המקבילה - מסכת זבחים דף מה.
