צמצום הענישה / רפי זברגר
סנהדרין נ ע''ב - נא ע''א
הקדמה
הגמרא דנה בהרחבה בדינה של בת כהן המזנה אשר דינה בשריפה. וכך אומרת הגמרא בתחילת הברייתא, לקראת סוף דף נ': תנו רבנן, ובת איש כהן כי תחל...יכול אפילו שחללה את השבת? תלמוד לומר: לזנות – בחילולין שבזנות הכתוב מדבר. כלומר, בת כהן העוברת עבירות אחרות, כגון חילול שבת - אינה נענשת בשריפה, אלא רק אם היא עוברת על איסור זנות תחת בעלה דינה שריפה.
הנושא
במסגרת דיון על דיני הברייתא, שואלת הגמרא על הדין הנ''ל, בתחילת דף נ''א: חללה שבת – בת סקילה היא?
שאלת הגמרא היא לפי חכמים הסוברים כי דין סקילה חמור מדין שריפה, אם כן, שואלת הגמרא, לא ייתכן שיש הווא אמינא (אפשרות) לחשוב כי בת כהן המחללת שבת, תיענש בעונש קל יותר (שריפה לדעת חכמים קל יותר מסקילה) מאשר בת ישראל או כל אדם אחר המחלל את השבת? (שהרי בדרך כלל דיני כהן חמורים יותר!).
מתרץ רבא: הא מני? רבי שמעון היא, דאמר שריפה חמורה. סלקא דעתך אמינא, הואיל ואחמיר בכהני, דרבי בה מצוות יתירות, תידון בשריפה, קא משמע לן. רבא אומר שהברייתא הולכת לפי שיטת רבי שמעון, הסובר כי שריפה חמורה מסקילה. לכן, הייתה אפשרות לחשוב כי בת כהן המחללת שבת תיענש בעונש חמור יותר, עונש שריפה (חמור יותר לדעת רבי שמעון), כיוון שלכוהנים יש מצוות נוספות שאין לישראלים (כגון עבודת בית המקדש ועוד), לכן מלמדת אותנו הברייתא כי החידוש של התורה בעונש שריפה לבת כהן, הוא רק בדיני זנות, כפי שנלמד מן המילה ''לזנות'' בתורה. כלומר, רק אם בת כהן מזנה (לשיטת רבי שמעון: בין אם היא ארוסה, ובין אם היא נשואה) – רק במקרה זה נענשת בשריפה.
מהו המסר?
למדנו היום ''גזירת הכתוב'' בשיטת רבי שמעון, המסייגת את דין שריפת בת כהן רק לדיני זנות. אמנם חשבנו להרחיב את העונש ולהכיל אותו גם על עבירות נוספות, אך התורה לימדה אותנו שלא לנהוג כך אלא לצמצמו לדין עליו הוא חל.
אנו ננסה ללמוד מכך, ''דין כללי'' לדיני עונשים: כאשר מטילים עונש על בן אדם בעקבות עבירה שביצע, יש להשתדל מאוד לחפש נתיבים כדי לצמצמו עד כמה שניתן ולא לחפש להרחיבו.
כך גם ננהג ביחס לעונשים שאנו מטילים על ילדינו , אם וכאשר החלטנו להענישם. זוהי אפשרות טובה במקרה הצורך, אך כאמור, יש להשתדל מאוד לא להיסחף אחריה, ולעצור אותה כמה שיותר מוקדם.
המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]
