הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רב-רבא-רבינא
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין עז ע"א
... ההוא גברא דמצמצמא לחיותא דחבריה בשימשא, ומתה,
רבינא מחייב,
רב אחא בר רב פטר.
רבינא מחייב: קל וחומר, ומה רוצח שלא עשה בו שוגג כמזיד ואונס כרצון - חייב בו את המצמצם,
נזקין שעשה בהן שוגג כמזיד ואונס כרצון - אינו דין שחייב בהן את המצמצם?
רב אחא בר רב פוטר.
אמר רב משרשיא: מאי טעמא דאבוה דאבא דפוטר - אמר קרא +במדבר ל"ה+ מות יומת המכה רצח הוא, ברוצח הוא דחייב לן מצמצם, בנזקין - לא חייב לן מצמצם.
1.
מחלוקת בין רבינא לרב אחא בר רב.
2.
אם מדובר ברב אחא, בנו של האמורא רב, הרי מדובר באמורא בדור השני שלא חי בימי רבינא.
2.1
אמנם בסוגייתנו הם לא מדברים זה עם זה, לכן יתכן שעורך הגמרא הביא את דעתם ממקורות שונים מבלי שהם נחלקו באופן אישי זה על זה.
3.
אולם קשה, מדוע דעת רבינא הובאה ראשונה, למרות שהוא המאוחר משניהם מבחינה הסטורית?
4.
קושי נוסף: אנחנו מכירים את רבי חייא בנו של רב ולא את רב אחא בנו של רב.
4.1
"רב אחא בר רב" - 4 מופעים בש"ס ותמיד עם רבינא. רב אחא בר רב שלח לרבינא...
בסוגייתנו הם חולקים זה על זה.
5.
רא"ש מסכת סנהדרין פרק ט סימן ב
... יש שפוסקין כרבינא דבתראה הוא
יש מי שפוסק כרבינא מפני שרבינא היה "בתראה".
5.1
בפשטות, כוונתו היא שבכל מחלוקת אמוראים יש לפסוק כחכם המאוחר יותר, על פי הכלל של "הלכה כבתראי".
5.2
אמנם נראה שכאן כוונתו היא, שרבינא נחשב "בתראי" ביחס לכל חכמי הש"ס מפני היותו אחד מעורכי הגמרא.
6.
לכאורה, להלן הוא שולל את דבריו לעיל בסעיף 5.2:
ונ"ל דרבינא דהכא לאו היינו רבינא שהיה בימי רב אשי
ורב אחא דהכא אין רב אחא בר פלוגתי' דרבינא בכל דוכתא
הוא טוען שרבינא ורב אחא שמוזכרים בסוגייתנו אינם החכמים בשם זהה שחיו בדור של עורכי הגמרא.
6.1
הוכחה לדברי הרא"ש:
ה"פלפולא חריפתא" מסכת סנהדרין פרק ט סימן ב אות ב מסביר את דבריו:
לאו היינו רבינא כו' מדעני רב משרשיא בתריה מ"ט כו'.
הרי בסוגייתנו רב משרשיא מסביר את דברי רב אחא בר רב, ורב משרשיא חי בדור קדום יותר.
6.2
והוא מוכיח עוד שהיו שני חכמים בשם "רבינא":
גם בתוס' דמסכת חולין פרק אלו טריפות [חולין דף מח] בד"ה אמר רבינא כתבו דתרי הוו וכ"כ שם רבינו ועיין ברפ"ב דמס' ע"ז ובפ' המקבל.
7.
המשך דברי הרא"ש:
אלא קדמון היה בנו של רב אבי אביו של רב משרשיא שהוא שהוא תלמידו של רבא היה ושניהם היו מן האמוראים הקדמונים.
רב אחא בסוגייתנו היה באמת בנו של "רב", והיה סבו של רב משרשיא שהיה תלמידו של רבא.
רב משרשיא אמר על סבו [רב אחא בר רב]: "דאבוה דאבא דפוטר"
8.
המשך דברי הרא"ש:
אלא נ"ל דהלכתא כרבינא דמחייב משום דדמי לדינא דגרמי ולא לגרמא בניזקין.
הלכה כרבינא [רבינא הקדמון] בגלל תוכן דבריו. דינו מתאים לכלל שאדם חייב בנזק מסוג "גרמי".
9.
רב - היה דור ראשון,
רב אחא – דור שני –
נכדו של רב אחא – דור רביעי,
רב משרשיא נינו של רב אחא– דור חמישי – תלמידו של רבא]
[ראה גם ב"סדר הדורות" כרך ב, עמוד סט]
10.
רמב"ם הלכות חובל ומזיק פרק ו הלכה יב:
הכובש בהמת חבירו במים, או שנפלה ומנעה מלעלות עד שמתה במים, או שהניחה בחמה וצמצם עליה המקום כדי שלא תמצא צל עד שהרגתה החמה, חייב לשלם, וכן כל כיוצא בזה.
11.
מגיד משנה הלכות חובל ומזיק פרק ו הלכה יב:
[יב] הכובש בהמת חבירו במים או שנפלה וכו'. דין זה מחלוקת דרבינא ורב אחא בר רב פרק אלו הן הנשרפין (דף ע"ו ע"ז) בסנהדרין פסק כרבינא דמחייב משום דדיין דינא דגרמי וכ"פ הרב רבינו מאיר ז"ל וכ"כ הרמב"ן ז"ל בדינא דגרמי שחיבר:
מסביר כלעיל בסעיף 8.
12.
בד קודש הלכות חובל ומזיק פרק ו הלכה יב:
הוא מקשה על הרא"ש - על האמור לעיל בסעיף 6:
... ולפי קוצר ענ"ד דבריו קשים טובא מסוגיא חולין דף צ"ז ע"ב דשם אמרו הני אטמהתא דאימליחו בי ריש גלותא בגידא נשיא רבינא אסר רב אחא בר רב אשי שרי אתו שיילוה למר בר רב אשי א"ל אבא שרי א"ל רב אחא בר רב לרבינא מאי דעתיך וכו'
הרי מבואר מסוגיא זאת דרב אחא בר רב ורב אחא בר רב אשי שניהם היו בזמן אחד היפך דברי הרא"ש
באמת מדובר ברב אחא בר רב שחי בדור שאחרי רב אשי יחד עם בנו של רב אשי - "רב אחא בר רב אשי".
אם לא שנאמר שהרא"ש ז"ל לא היה גורס בש"ס כי אם רב אחא אחד ועל כן שפיר הכריע מה שהכריע בפ' הנשרפין וק"ל ועיין מ"ש הרא"ש ז"ל שם ודוק.
13.
הערה לאמור לעיל בסעיף 5: לכאורה הלכה צריכה להיות כרב אחא בר רב מפני שרב משרשיא מסביר את טעמו, וזה על פי הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה".
