הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב ושמואל

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין צד ע"א

תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא לחזקיה וסייעתו שלא אמרו שירה, עד שפתחה הארץ ואמרה שירה שנאמר מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק וגו', כיוצא בדבר אתה אומר +שמות י"ח+ ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם.
תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'.
ויחד יתרו,
רב ושמואל,
רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו,
ושמואל אמר: שנעשה חדודים חדודים כל בשרו.
אמר רב, היינו דאמרי אינשי: גיורא, עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמיה.

1.
רבי פפייס היה תנא בדור השני, בדור שלפני רבי עקיבא. והגמרא מביאה שתי ברייתות משמו. דבריו משמשים את פוסקי ההלכה בדיון של אמירת שירה על ארועים שונים. [ראה ב"התורה והמדינה" כרך ט-י, עמ' תקסט]

2.
הגמרא דנה בביטוי "ויחד יתרו" ולפני שמביאה את המחלוקת של רב ושמואל היא מצהירה שהחכמים רב ושמואל עוסקים בנושא.

3.
כאשר הגמרא מביאה את שניהם יחדיו כשאינם חולקים, אומרים בעלי הכללים דברים ברורים
הליכות עולם שער שני פרק א:

" כד. כל היכא דאיכא פלוני ופלוני דאמרי תרווייהו בידוע שהוא בר פלוגתיה בכל מקום ובדבר ההוא הושוו כגון רב ושמואל דאמרי תרווייהו וכן רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו וכן הרבה: "

כלומר, שני אמוראים שנחשבים כבעלי מחלוקת, כאשר בדין מסויים דעתם שווה הגמרא משתמשת בביטוי "אמרי תרוייהו".

4.
על פי עיקרון זה הפרשנים מוכיחים ששני אמוראים שלגביהם נאמר "אמרי תרוייהו" מוכח שהיו בני דור אחד. לגבי רב ושמואל ברור שהיו בני דור אחד וכן לגבי רבי יוחנן וריש לקיש.

5.
ואפשר להרחיב ולהסביר כך: כאשר שני אמוראים ידועים כבעלי מחלוקת הדבר מוכיח שלכל אחד מהם יש שיטה עקבית [שאם הם היו מגלים לנו את שיטתם יתכן שהיינו מגלים את צפונות הש"ס !]. שהרי לא נראה שב"מקרה" שני אמוראים אלה בדרך כלל חולקים. נקבע שרב היה מומחה באיסורים, ושמואל – בדינים, ולכן ההלכה נקבעה בהתאם למומחיותם].

5.1
ולכן, כאשר שניהם אומרים את אותו דין או את אותה מסקנה הלכתית, סימן שאפשר להגיע לכך משתי נקודות מוצא שונות.

6.
אולם כל הנ"ל הוא כאשר שני האמוראים – רב ושמואל – אומרים דין זהה.
אבל בסוגייתנו הרי הם חלוקים, אם כן מדוע הגמרא הדגישה בפתיחת הדיון "רב ושמואל"? הרי ברוב המקומות בש"ס כשהם חלוקים [ובעמודי האגדה שאנו עוסקים בהם יש הרבה מקרים כאלה] אין פתיחה כזאת?

7.
לכן, נראה לי לומר, שהגמרא באה להדגיש לנו שגם פה, בדברי האגדה, הם חלוקים זה על זה. והמחלוקת היא בעקבות שיטתם העקבית של כל אחד מהם. [למרות שאיננו יודעים מהי השיטה שלפיה כל אחד מהם מפרש את פרושו]