הנקודות החזקות / רפי זברגר

סנהדרין צג ע"ב - צד ע''א
 

הקדמה

בסוף הדף הקודם דנה הגמרא מדוע אין ספר נחמיה, על אף שרוב ספר עזרא עוסק בנחמיה. הגמרא הביאה מספר הסברים לנושא, נתאר את הסברו של רב יוסף:
רב יוסף אמר מפני שסיפר בגנותן של ראשונים – הוא דיבר בגנותם של הקודמים לו, לכן אין ספר על שמו. 
ההוכחה השנייה של הגמרא, כי סיפר בגנות קודמיו עוסקת ביחס נחמיה לדניאל: 
ואף על דניאל שגדול ממנו! – דניאל היה גדול מנחמיה, ולמרות זאת נחמיה ''דיבר'' עליו. 
שואלת הגמרא: ומנלן דגדול ממנו? מניין לנו שדניאל היה גדול מנחמיה?
עונה הגמרא: דכתיב (דניאל, י', ז'): וְרָאִיתִי אֲנִי דָנִיֵּאל לְבַדִּי אֶת הַמַּרְאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא. פסוק זה מספר, כי דניאל ראה את "המראה" (איש אחד אשר וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן (שם פסוק ו' ) ואפילו ''האנשים אשר היו עמו'' לא ראו את המראה.
שואלת הגמרא מיד: ומאן נינהו אנשים – מיהם אותם אנשים אשר היו עם דניאל ולא ראו את המראה 
עונה רבי ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא: זה חגי זכריה ומלאכי. ואם דניאל גדול יותר מחגי, זכריה ומלאכי (שהרי הוא ראה את המראה והם לא ראו), ולכן בוודאי שדניאל יותר גדול מנחמיה, ובכל אופן נחמיה ''דיבר עליו'' ולכן נענש, ולא נכתב ספר על שמו. 
 

הנושא

מכיוון שהשווינו בסוף העמוד הקודם בין דניאל לחגי, זכריה ומלאכי, ממשיכה הגמרא ומעירה בנושא זה:
אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף מנייהו.
ש נקודות שחגי, זכריה ומלאכי עדיפים על דניאל, אך יש גם דברים שדניאל עדיף על חגי, זכריה ומלאכי. והגמרא מיד מפרטת במה כל אחד עדיף על השני:
אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא ואיהו עדיף מנייהו דאיהו חזא ואינהו לא חזו. 
חגי, זכריה ומלאכי עדיפים של דניאל, שהם היו נביאים והוא לא היה נביא (אמנם שרתה עליו רוח הנבואה, אך לא ניבא לעם ישראל על מנת להוכיחו ולייסרו (תוספות הראש במסכת מגילה ג.), והוא היה עדיף עליהם, שהוא ראה את ''המראה'' והם לא ראו אותו. 
 

מהו המסר?  

למרות שלמדנו בסוף הדף הקודם, כי דניאל היה גדול מחגי, זכריה ומלאכי, ''דואגת'' הגמרא לפרט ולהסביר, שלא בכל התחומים דניאל היה גדול מהם. אמנם כאמור, הוא ראה את מראה הנבואה המיוחד והם לא ראו, אך בהחלט יש להם ''נקודות זכות'' גדולות ממנו, שהם היו נביאים שהתנבאו לעם ישראל והוכיחו אותו, והוא לא היה נביא במובן זה.
אנו לומדים מגמרא זו, כי יש למצוא את הנקודות החזקות והמיוחדות בכל אחד ואחד. ובאמת, בדרך כלל אין צורך להתאמץ יותר מידי כדי להבחין בנקודות טובות שיש בכל אדם. יש לשים לב עליהם, להתייחס ולפרגן במידת הצורך.
כל זאת, בבחינת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק (ישעיהו, מ''א, ו'). – יש לחזק ולפרגן לכל ''אח'' וחבר.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]