שינון וחזרה / רפי זברגר

סנהדרין צט ע''א
 

הקדמה

למדנו במשנה הראשונה בפרק חלק על מספר אנשים שאין להם חלק לעולם הבא. המקרה השני היה: האומר אין תורה מן השמים. בדף שלנו דנה הגמרא למקור דין זה. הגמרא מביאה מספר ברייתות המציינות כי הפסוק בספר במדבר (ט"ו, ל''א) מהווה מקור: כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ.
הברייתא מרחיבה את ומגדירה את האיסור לאופנים הבאים:
1. ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה (הפסוק לעיל) שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו. כלומר, אפילו אמר כי פסוק אחד מהתורה אינו מן השמים, אלא משה ''המציאו'' - עובר על האיסור.
2. אפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה, מקל וחומר זה, מגזרה שוה זו. כלומר, יש להאמין כי גם לימודים שהתורה נדרשת בהם, כמו גזירה שווה וקל וחומר, כולם ניתנו למשה מסיני. 
 

הנושא

מאותו פסוק (כִּי דְבַר ה' בָּזָה) לומדים בברייתא דינים נוספים:
1. רבי מאיר אומר: הלומד תורה ואינו מלמדה (לאחרים), זה הוא: דְבַר ה' בָּזָה
2. רבי נתן אומר: כל מי שאינו משגיח על המשנה – לא מתייחס למשנה כראוי וברצינות הראויה. 
3. ר' נהוראי אומר: כל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק (אלא מתעסק ב"דברים בטלים'').
4. רבי ישמעאל אומר: זה העובד עבודת כוכבים (''מבזה'' את איסור עבודה זרה אשר נאמר בספר שמות (כ', ב'): אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי). 
5. רבי יהושע בן קרחה אומר: כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר (מעשה ''לא משמעותי'' ללמוד בלא לזכור).
6. רבי יהושע אומר: כל הלומד תורה ומשכחה, בכך דומה לאשה שיולדת וקוברת (העיקר אינה הלידה, אלא ''החיים'' שלאחר מכן!)
 

מהו המסר?  

למדנו כמה עקרונות לגבי לימוד תורה, אך כדרכינו, נלמד מכך גם מסרים חינוכיים:
1. מחנך או הורה ''השומר לעצמו'' מידע או דרך מוסר ואינו מלמדה, הרי הוא ''מבזה'' את ייעודו בחיים.
2. אדם חייב לחשב ולכלכל את צעדיו, ולא לעשות דברים '''כלאחר יד''. בנושאי חינוך המסר נכון שבעתיים: יש להתייחס לילדינו ברצינות ובשיקול דעת. לא להחליט החלטות פזיזות, לא להגיב מיד, ללא חשיבה ''והערכת מצב''.
3. להעביר מסר למשפחה ולעצמנו, ''שלא להעביר את הזמן בדברי הבאי ושטות''. למצוא עיסוקים ערכיים ובעלי עניין וחשיבות.
4. דברים חשובים, יש לחזור ולשננם עד אשר ייקלטו וייזכרו במוחנו. כך גם במסרים המועברים לילדינו. אם הנושא חשוב, יש לחזור ולומר זאת (או לנהוג כך בעצמו), עד אשר ייהפך ל''דרך חיים'' הנהוגה בכל עת ובכל שעה.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]