הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סמכות חכמים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין קד ע"ב

מי מנאן?
אמר רב אשי: אנשי כנסת הגדולה מנאום.
אמר רב יהודה אמר רב: בקשו עוד למנות אחד, באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם - ולא השגיחו עליה, באה אש מן השמים ולחכה אש בספסליהם - ולא השגיחו עליה. יצאה בת קול ואמרה להם +משלי כ"ב+ חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים, מי שהקדים ביתי לביתו, ולא עוד אלא שביתי בנה בשבע שנים וביתו בנה בשלש עשרה שנה לפני מלכים יתיצב [בל יתיצב] לפני חשכים - ולא השגיח עליה. יצאה בת קול ואמרה +איוב ל"ד+ המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני וגו'. דורשי רשומות היו אומרים: כולן באין לעולם הבא, שנאמר +תהלים ס'+ לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי, יהודה מחקקי, מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי, עלי פלשת התרועעי...

1.
הגמרא אומרת שרב אשי קובע שאנשי כנסת הגדולה הם אלה שקבעו את הרשימה במשנה של אלה שאין להם חלק לעולם הבא.

2.
אחר כך מביאה הגמרא את דברי "רב יהודה אמר רב" שאנשי כנסת הגדולה ביקשו להוסיף גם את שלמה...

3.
יוצא, שכבר רב ידע שאת הרשימה במשנה שקבעו אנשי כנסת הגדולה, אם כן, מדוע תחילה נאמר שרב אשי [המאוחר בהרבה לאמורא רב] קבע זאת?

4.
גם אם נאמר שמדובר ברב אשי הקדמון שהיה תלמידו של רב הונא, בכל זאת היה אחרי רב יהודה ומדוע כאן הוזכר לפניו?

5.
אולי אפשר לומר [חידוש]: המהרש"א אומר שאנשי כנסת הגדולה קבעו את הרשימה בנבואה,
ויש שואלים: אם כן כיצד הגמרא אומרת שביקשו להוסיף לרשימה את שלמה?
ולכן מוכרחים לומר שהרשימה נקבעה על פי סברת החכמים וכח סמכותם.

6.
לפי זה אפשר לומר כך: רב אשי סובר שאנשי כנסת הגדולה אמרו זאת בנבואה והם לא ביקשו להוסיף את שלמה.
ואילו רב [שחי הרבה לפני רב אשי] גם הוא ידע שאנשי כנסת הגדולה קבעו, זאת אולם לדעתו הם קבעו זאת מסברא ועל פי הוכחה מהפסוקים, ולכן ביקשו להוסיף את שלמה.

7.
דברי רב מובאים אחרי דברי רב אשי כי על דברי רב מתאימים דברי הגמרא בהמשך הסוגיה.

8.
ועל עצם הדברים שרצו להוסיף את שלמה [בגלל נשותיו] והקב"ה התנגד לכך, ניתן לומר, שאנשי כנסת הגדולה בכח סמכותם יכלו לקבוע [על סמך חומרת העבירות] גם את הזכות לקבל חלק לעולם הבא !!!

9.
אמנם בסוף הדיון הקב"ה הכריע ששלמה כן יקבל עולם הבא. מסביר ,בן יהוידע שהסנהדרין רק רצו להראות לעם שאין הפליה וגם שלמה יכול היה שלא לקבל עולם הבא, אלא שהקב"ה הכריע שכן ראוי.

10.
משמע שהסנהדרין באופן עקרוני יכול היה להכריע שלא יקבל!!! ויתכן שסמכות זו היתה רק לאנשי הכנסת הגדולה ולא לכל סנהדרין [מפני שהיו בה נביאים!]

11.
הדיון בגמרא לא מתייחס לעיקרון של "לא בשמים היא" מפני שהנדון בסוגייתנו - למי יש חלק לעולם הבא - הוא דין שכן קשור לשמים.