סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1060

"אונקלוס בר קלונימוס איגייר"

עבודה זרה יא ע"א


הגאון רע"א בספרו תשובות רע"א בסי' נ"ח כותב כך: "הערה ראיתי מכמה אנשים שעושים שלא כדין, שנוהגים בצאתם מפתח ביתם, להניח ידם על המזוזה, ואינם מחלקים אם המזוזה בתוך תיק או לא". רע"א מתייחס למציאות שכמעט לא קיימת בימינו, אבל היתה קיימת בימיו כאשר היו שמים את הקלף של המזוזה בלי נרתיק, ומחברים את הקלף אל משקוף הדלת, וכאשר רצו לנשק את המזוזה נגעו בגוף הקלף, ועל כך מעיר הגרע"א שאין הדבר נכון כלל, וכפי שהוא ממשיך "ולהדיא כתבו תוס' בפרק קמא ממס' שבת דב"ה "האוחז" שמה שנא' שאסור לאחוז ס"ת ערום לאו דווקא ס"ת, דהא בכל כתבי הקודש תנן במס' ידיים דמטמאים את הידיים ע"ש".

תוס' סבורים שמה שנא' בסוף מס' מגילה שיש חומרה גדולה לא לאחוז את הקלף של הס"ת בצורה כזו שהיד נוגעת בגוף הקלף, אין הדבר אמור דווקא ביחס לס"ת אלא הוא הדין לכל כתבי הקודש, וכפי שממשיך הגאון וכותב "הרי דס"ל בכל כתבי הקודש שאסור לגעת בם בידו ערום, ופשיטא לי שגם מזוזה בכלל כתבי הקודש, כמו תפילין דחשיב במס' ידים דמטמא את הידיים, ועי' בהר"ש [הרש משנץ] סוף פ"ג מידים שהביא תוספתא שאפ' הכותב על קלף "שמע" או "הלל" על מנת להתלמד בה לחנוך, אע"פ שאין רשאי לעשות כן מטמא את הידיים, וא"כ כותב הגאון כ"ש במזוזה כן, ממשיך הגאון: וגם ברמב"ם פסק להדיא דכל כתבי הקודש מטמאים את הידיים, וא"כ ממילא משמע דבכלהו אסור לגעת בהם ערום.

גם בשו"ע אור"ח פסק שיש להחמיר בכל כתבי הקודש שלא לאחוז אותם ערום, ומה שאין אנו נזהרים בתפילין לאחוז את הבית עצמו היינו משום דמצוותו בכך ואי אפשר בענין אחר, א"כ ממילא אין נכון לגעת במזוזה ביד ערומה כאשר הקלף אינו מכוסה.

ממשיך הגרע"א ואומר כך: "והך מילתא גופא להניח ידו על המזוזה אין לה מקור בש"ס ופשיטא שלא לעשות כן אם יש בו חשש איסור שמקורו בש"ס, והווה מצוה הבאה בעבירה, ולזה אם רצונו להניח ידו על המזוזה טוב להוריד מלבושו אשר על אצילת ידיו, להניח על המזוזה, כנל"ד.

אחד מגדולי גאוני גרמניה בשם הגאון רבי עזרא אלצולר בהגה' לשו"ע יור"ד תמה על הגרע"א שכתב שלמנהג להניח יד על המזוזה אין מקור בש"ס והרי"ז לכאורה גמ' מפו' במס' ע"ז. הגמ' מספרת על אונקלוס שהיה בנו של קיסר גוי, והוא התגייר, שלח הקיסר גדוד רומאים אחריו, אונקלוס הצליח להשפיע עליהם בדרשות מהפסוקים, וגם הם התגיירו. שלח שוב גדוד נוסף, ואמר להם שלא ידברו אתו ולא יכנסו אתו לשיחה. אותו גדוד אמנם הגיע ולא פתח בשיחה אבל אונקלוס היה זה שפתח בשיחה, ושוב שיכנע אותם והתגיירו. בפעם השלישית שלח גדוד ואמר להם אין לכם רשות לא לשוחח אתו ולא לשמוע דבר ממנו, תוך כדי שלקחו אותו מהבית היה מזוזה קבועה בפתח, שם אונקלוס את היד על המזוזה, ושאל אותם האם אתם יודעים מה הדבר המונח כאן במשקוף, אמרו לו אמור לנו, אמר להם, מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ ואילו הקב"ה עבדיו מבפנים והוא משמרם מבחוץ שנא' "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם". בעקבות דברים אלו התגיירו גם הם, ושוב אביו לא שלח אחריו שום גדוד להשיבו.

אומר הגאון רבי עזרא אלצולר שבדברי גמ' אלו יש מקור מפורש להניח את היד על המזוזה ולמרות שבהחלט יתכן שאונקלוס עשה פעולה זו כדי למשוך את הגדוד בדברים מ"מ מכלל מקור לא יצא.

יש לציין שבין דברי הגאון רבי עזרא אלצולר, ובין דברי הגאון רע"א תמוהים עד למאד. כזכור רע"א טוען שלענין הזה של הנחת יד על המזוזה אין שום מקור בש"ס וזו רק הגהת שו"ע יור"ד סי' פ"ה בשם המהרי"ל, אולם אם נפתח שו"ע יור"ד בס' רפה סע' ב' אומר המחבר "נתינתה של המזוזה בפתח החיצון, ועל כך נא' שם בהגהה, "י"א כשאדם יוצא מן הבית יניח ידו על המזוזה ויאמר ה' ישמור צאתי ובואי, וכן כשיכנס אדם לבית יניח ידו על המזוזה" בסוגרים שם נכתב – מהרי"ל, וכן מוכח במס' ע"ז בדף י"א, מעתה יש לתמוה. הרי הגרע"א מציין שמקור המנהג הוא במהרי"ל, והרי המקור מצוין אמנם במקום, הרמ"א מוסיף מהרי"ל, אבל הוא ממשיך ומוכח בע"ז דף י"א.

אם רע"א סבור שאין ראיה מדברי גמ' אלו צריך הוא לחלוק על אותו מקור, היה על רע"א לומר אע"פ שבסוגרים שבהגהה נא' שהדבר מוכח ממס' ע"ז דף יא. סבור רע"א שיש להתווכח עם הראיה, אבל כיצד מתעלם רע"א מהראיה והוא אומר שאין לדבר שום מקור בש"ס. משנה פליאה על הגאון רבי עזרא אלצולר המביא את המקור ממס' ע"ז מעצמו, בו בזמן שהמקור מודפס. יש אולי צורך לעיין בדפוסי שו"ע הישנים יתכן שקטע זה מהסוגריים מושמט שם והדברים צריכים בירור.

(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר