סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

תפילה על קטן כגדול / רפי זברגר

עבודה זרה ז ע"ב - ח ע"א
 

הקדמה

בדף ז' למדנו על דעת נחום המדי, החולקת על משנתנו בנושא איסור משא ומתן עם גויים לפני יום אידם. חכמים אסרו לעשות משא ומתן שלושה ימים לפני יום אידם ונחום המדי אינו אוסר אלא יום אחד. חכמים אמרו ביחס לדינו של נחום המדי: נשתקע הדבר ולא נאמר. במשמעות שיש ''לשכוח'' דעה זו של נחום המדי, ולא להתייחס כלל לדעה זו, כיוון שאין היא מוגדרת ''דברי תורה'' (העמק דבר).
 

הנושא

בהמשך הגמרא מובאות עוד שתי מימרות של נחום המדי שגם עליהם נאמר נשתקע הדבר ולא נאמר.. לאחר מכן, רב אחא בר מניומי אומר לאביי ומתייחס לפסיקותיו של נחום המדי
: גברא רבה אתא מאתרין כל מילתא דאמר אמרי ליה נשתקע הדבר ולא נאמר אמר איכא חדא דעבדינן כוותיה דתניא נחום המדי אומר שואל אדם צרכיו בשומע תפלה.
אדם גדול הגיע ממקומנו (מדי – כנראה שגם רב אחא, ואולי גם אביי הגיעו ממדי, מקום הולדתו של נחום המדי), ועל הדברים שהוא אמר, חכמים מתייחסים במשפט נשתקע הדבר ולא נאמר ''ומבטלים'' את דבריו, חוץ ממקום אחד, שנוהגים כדבריו, וזה בהלכה: שואל אדם צרכיו בשומע תפלה. כלומר, מותר להוסיף תפילה על צרכים אישיים בברכת שומע תפילה בשמונה עשרה.
בעקבות דין זה של נחום המדי, מביאה הגמרא עוד מספר הלכות נוספות בנוגע לתוספת תפילות, אישיות או כלליות, בברכות שמונה עשרה: 
1. אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.
מותר לשאול ולבקש בכל אחת מברכות שמונה עשרה, תפילה הקשורה לאותה ברכה. סליחה ב''סלח לנו'', חכמה ב''חונן הדעת'', וכן הלאה. 
2. א"ר חייא בר אשי אמר רב: אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.
למרות שרב אמר בהלכה הקודמת כי ניתן לבקש בקשה ותפילה בסוף כל אחת מן הברכות, יש הדגשה במימרה השנייה של רב כי כאשר הצורך הוא מיידי (חולה או פרנסה) ניתן אף להוסיף בתוך הברכה. ניתן גם לומר שהמימרה השנייה בעצם משלימה את הראשונה ומביאה דוגמאות לבקשות שניתן להוסיפם בברכות הבקשה בשמונה עשרה. 
3. אמר ר' יהושע בן לוי: אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אבל אם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר יוה"כ אומר.
רבי יהושע מוסיף, כי ניתן להאריך כמה שרוצים בסוף התפילה, ובעיצומם של הברכות, יש אומרים שאין להאריך יתר על המידה. 
 

מהו המסר?

כתוב בשיחות רב נתן, תלמידו של ר' נחמן מברסלב כך (שיחות הר''ן, רל''ג): שמעתי מאיש אחד שפעם אחת דבר רבנו זכרונו לברכה (ר' נחמן) עמו מעניין הבגדים. ואמר לו שעל כל דבר צריכין להתפלל. היינו אם בגדו קרוע וצריך לבגד– יתפלל להשם יתברך שייתן לו בגד. וכן כיוצא בזה, דבר גדול ודבר קטן. על הכול ירגיל עצמו להתפלל תמיד לשם יתברך על כל מה שיחסר לו, אף על פי שהעיקר להתפלל על העיקר, דהיינו עבודת ה' יתברך לזכות להתקרב אליו יתברך, אף על פי כן, גם על זה צריך להתפלל.
קטע זה המיוחס לר' נחמן, משתלב יפה מאוד עם המגמה שלמדנו בגמרא, להוסיף ''קטעים אישיים'' בתפילה, צרכים ובקשות, וכדו' וזוהי אמנם דעתו של ר' נחמן, להתפלל על כל דבר קטן כגדול.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר