הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מאי בינייהו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה ט ע"ב

אמר רבי חנינא: אחר ארבע מאות לחורבן הבית, אם יאמר לך אדם קח שדה שוה אלף דינרים בדינר אחד - לא תקח.
במתניתא תנא: אחר ארבעת אלפים ומאתים ושלשים ואחת שנה לבריאת עולם, אם יאמר לך אדם קח לך שדה שוה אלף דינרים בדינר אחד - אל תקח.
מאי בינייהו?
איכא בינייהו תלת שנין, דמתניתא טפיא תלת שני.

1.
"רבי חנינא" סתם בגמרא הוא תלמידו של רבי יהודה הנשיא – בתקופת האמורא "רב".

2.
הגמרא מביאה את דעתו של רבי חנינא ואחר כך מביאה "במתניתא תנא" זאת אומרת ברייתא. מכיון שיש הבדל בין שתי השיטות מדוע הגמרא לא הקשתה על רבי חנינא מהברייתא, הרי זהו היחס הראוי בין ברייתא לאמורא, ומדוע הגמרא הביאה את שתי השיטות כאילו זו מחלוקת?

3.
ראה באטלס "עץ חיים" שיש תנאים ששמם היה "רבי חנינא" [למשל: "רבי חנינא בן דוסא"; רבי חנינא בן אנטיגנוס; רבי חנינא – תלמיד של רבן גמליאל]. אם רבי חנינא בסוגייתנו הוא תנא, הרי הסוגיה ברורה, שהגמרא הביאה שתי שיטות תנאים, ואין להקשות על אחת מהן מחברתה.

4.
הביטוי "מאי בינייהו" בדרך ככלל נועד לחפש מקרה שלגביו יש "תוצאות" שונות – דינים שונים – בין שתי השיטות הנדונות. בסוגייתנו מדובר על "הפרש" של מספר השנים בין שתי השיטות, והמשמעות היא של התנהגות האדם, מתי אדם לא יקנה אדמה בחו"ל – אפילו במחיר זול מאד - בגלל שאז תבוא הגאולה והוא יחזור לארץ ויפסיד את אדמתו בחו"ל.

5.
בדרך כלל הביטוי "מאי בינייהו" מתייחס לשיטות אמוראים בגמרא,

6.
של"ה - כללי התלמוד (ט) כלל אלף:

קצא. מאי בינייהו. היא שאלה על מחלוקת אמוראים בטעם הדין,
ושואל מהו הדין שיש ביניהם עד שבאו למחלוקת בטעם דדינא.
והיא שאלת מה נפשך, אם אין להם מחלוקות בדין, למה באו למחלוקת בטעם, שיהיה טעם זה או טעם זה. ואם יש להם מחלוקת בדין, מהו הדין שיש ביניהם עד שבאו למחלוקת בטעם.

בסוגייתנו, ההתייחסות היא לדברי תנאים.

7.
וראה בסיכום אצל "בית אהרן", מגיד אהרן, כרך ה, עמוד תר"מ- תרמ"א:

"מה. מחלוקת הראשונים הוא, דלרש"י ור' גרשום וריטב"א שייך לומר הלשון מ"ב א"ב [=מאי בינייהו", "איכא בינייהו"] גם על ב' לשונות שבש"ס,
והרא"ש ס"ל דלא שייך לשון זה על ב' לשונות שבש"ס, רק על ב' תנאים או אמוראים שנחלקו, ועל ב' לשונות שייך הלשון "מאי איכא" בין האי לישנא להאי לישנא, ראה סימן ו' אות ד."

מדבריו משמע שלפי כל הדעות שייך לומר "מאי בינייהו" גם על מחלוקת תנאים.