כוסברתא - כרתי וחסא
עבודה זרה דף י ע"א - ע"ב
"הוה ליה ההוא ברתא דשמה גירא, קעבדה איסורא, שדר ליה גרגירא, שדר ליה כוסברתא; שדר ליה כרתי, שלח ליה חסא".
פירש הראב"ד שאנטונינוס לא ידע אם כוסברתא פירושו: שחוט הבת (כפירוש רש"י), או: כסה הבת (כפירוש רבינו חננאל הערוך ותוספות). לכן שאל: כרתי – דין כריתות? וענהו: חסא – חוס ורחם! (ולפירוש רש"י: "אם כן יכרת זרעי", קשה, הרי עיקר זרעו היה אסוירוס בנו יורשו ממשיכו כדלעיל בע"א).
וכמשמעות זו, אוכלים כרתי בראש השנה (כריתות דף ו ע"א; והוריות דף יב ע"א) בימי הדין והמשפט בהם אור היום פוחת והולך. ואוכלים חסא בפסח (פסחים לט ע"א ועוד) בימי החסד והגאולה בהם אור היום רבה והולך.
וזהו שאמרו לעיל בעמוד א: "למלכי עובדי כוכבים מתשרי מנינן, למלכי ישראל מניסן מנינן". לאמור: תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ, פָּקַד עֲוֹנֵךְ בַּת אֱדוֹם גִּלָּה עַל חַטֹּאתָיִךְ (איכה ד, כב). כל פירושי כוסברתא – אלו ואלו דברי אלהים חיים.
