הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מסייע ליה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה יב ע"ב

ת"ר: לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים, לא בפיו ולא בידו אחת, ואם שתה - דמו בראשו, מפני הסכנה. מאי סכנה? סכנת עלוקה.
מסייע ליה לרבי חנינא, דאמר רבי חנינא: הבולע נימא של מים - מותר להחם לו חמין....

1.
הגמרא מוכיחה מהברייתא את דינו של רבי חנינא.

2.
ביטוי דומה בש"ס: "תניא כוותיה ד...", כלומר מביאים ברייתא להוכחת דברי אמורא. גם לביטוי בסוגייתנו "מסייע ליה..." יש לכאורה אותה משמעות. אם כן מה ההבדל בין שני המונחים?

3.
הסבר:
כשאין מחלוקת בין אמוראים, וגם מוצאים הוכחה לדברי האמורא, הביטוי הוא "מסייע..." – כמו בסוגייתנו

3.1
כשיש מחלוקת אמוראים בדין מסויים, והגמרא רוצה להביא הוכחה מברייתא לאחד מהאמוראים, אזי הביטוי הוא: "תניא כוותיה".

4.
גם יש לומר, שבדרך כלל הביטוי "תניא כווותיה ד..." מלמד שכך מכריעה הגמרא להלכה, וייתכן שהביטוי "מסייע ליה..." לא מחייב שכך נפסק להלכה.

4.1
ואולי אין בזה הבדל וגם הביטוי "מסייע ליה..." מלמד שכך ההלכה. ובסוגייתנו מדובר על הלכה שאומר רבי חנינא, מי שבולע נימא של מים – מותר לחמם לו ממים בשבת, מכיון שהוא נמצא בסכנה...

5.
ומה ההבדל מהביטוי "תניא נמי הכי"?

6.
יש לומר שיש הבדל גדול. "תניא נמי הכי" - בדרך כלל, דברי הברייתא "קרובים" מאד לדברי האמורא, או שעל ידי "לימוד" מתוך הברייתא ניתן להסיק את דין האמורא, שעליו נאמר "תניא כוותיה..." או "תניא נמי הכי".

7.
ואילו הביטוי "מסייע..." - משמעו, שהברייתא מהווה בסיס לדין האמורא. וכך זה בסוגייתנו: בברייתא לא מדובר על חילול שבת, אבל דין הברייתא - שיש סכנה בשתיית המים הללו - מהווה בסיס להלכה הנובעת ממנו – היתר לחלל עליו את השבת.

8.
אמנם לפי המקור הבא משמע אחרת:

"כתבי העילוי מראקוב קפלן, עמוד לב
"לימא מסייע"

"... אכן יש לומר דהוקשה לו לרש"י בגירסא דידן, מה שמביאים סייעתא מדברי חד מאן דאמר, בה בשעה שיש חולקים עליו. ועמדו על כך בספר הכללים "הליכות אלי", סי' תקס"ה וסי' תשי"ט (מובא ב"קיצור כללי התלמוד לריא"ל מפפד"מ), דאין לומר "מסייע לר' פלוני" במילתא דהוי פלוגתא דתנאי, דאי חד חנא מסייעו - אידך פליג עליה, וכן הוא גם לגבי "תניא כותיה דפלוני".
ועוד יש לומר בטעמו של רש"י ז"ל, שלא קיים גירסא דידן משום דמלשון "הלכה מציע את המשנה" דנקט בה ר' אלעאי,
משמע שדבריו מוסבים על הברייתא דלעיל והוא בא לפסוק הלכה כחד מאן דאמר מן החולקים בה. ואילו לשון "מסייע ליה" שייך רק לגבי דבר שנאמר מתחילה באופן בלתי תלוי ורק אח"כ נתגלה מקור קדמון המסייע לו, אבל לא לגבי דבר שנאמר מעיקרא על יסוד המקור הקדמון...."

משמע מדבריו:
8.1
תניא כוותיה..." - גם כשיש מחלוקת בברייתא. ואילו "מסייע" – כאשר אין מחלוקת תנאים בנידון.

8.2
"מסייע" - כאשר דברי האמורא נאמרו בזכות אותו אמורא בלבד, והוא לא הכיר ולא הסתמך על הברייתא.

9.
ויתכן שאין סתירה בין האמור בסעיף 8.2 לדברינו לעיל בסעיף 7.