סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

דרך ללא מוצא / רפי זברגר

עבודה זרה יב ע"ב - יג ע''א
 

הקדמה

בסוף דף י''ב למדנו במשנה כי אסור לעשות משא ומתן עם בעלי חנויות ''מעוטרות'' בעיר שיש בה עבודת כוכבים, אבל חנויות אשר אינן מעוטרות אין איסור לסחור עמהן. הסיבה לכך, כי רק חנויות ''מעוטרות'' מפרישות מהכנסות שלהם לטובת עכו''ם.
 

הנושא

בתחילת הגמרא מביאה הגמרא מחלוקת בין ריש לקיש לרבי יוחנן, האם אסור רק ליהנות מן עבודה זרה (ריש לקיש) או שמא גם אסור ליהנות את העבודה זרה (רבי יוחנן). ריש לקיש לומד מפסוק שאסור ליהנות, ומעובדה שאין פסוק האוסר ליהנות את העבודה זרה, ורבי יוחנן לומד זאת מסברה: קל וחומר, אם נהנה אסור, מהנה לא כל שכן. 
הגמרא מקשה על ריש לקיש מברייתא: רבי נתן אומר: יום שעבודת כוכבים מנחת בו את המכס, מכריזין ואומרים: כל מי שנוטל עטרה ויניח בראשו ובראש חמורו לכבוד עבודת כוכבים יניח לו את המכס, ואם לאו: אל יניח לו את המכס.
אם שלטון העכו''ם עושה ''מבצע'' להורדת תשלום המכס ומכריז בפני כולם: כל אדם אשר ישים פרחים או בשמים על ראשו, ועל ראש החמור שלו לכבוד עבודת כוכבים, הרי שיהיה פטור מתשלום המכס, ואם לא יעשה זאת – יהיה חייב לשלם. 
ממשיכה הגמרא לחשוב, מה ייעשה יהודי הנמצא באותו מקום: יניח - נמצא נהנה, לא יניח - נמצא מהנה.
ההתלבטות קשה ובלתי אפשרית: אם ישים פרחים או בשמים – הרי נהנה מעבודה זרה, ואם לא יניח – אזי יצטרך לשלם מיסים, וכסף זה ילך לעבודה זרה, נמצא שהוא מהנה את העבודה
זרה, וזה קשה לריש לקיש אשר אמר שאין איסור ליהנות את העבודה זרה!
הברייתא המשיכה שם ופסקה: מכאן אמרו הנושא ונותן בשוק של עבודת כוכבים בהמה תיעקר פירות כסות וכלים ירקבו מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח ואיזהו עיקור המנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה.
מתוך ברייתא זו הסיקו כי אין לעשות סחורה ומשא ומתן בשוק של עבודת כוכבים, שמא יקרה המקרה המתואר בברייתא זו, ואז אין דרך מוצא. 
אם בכל אופן אדם הולך לשוק כזה, הרי הוא נענש: בהמה שלו תיעקר, פירות או בגד או כלים ירקבו ואסור לו להשתמש בהם, ואם סחר בכלי מתכות שאינם מתקלקלים – יש לזרוק אותם לים המלח. 
 

מהו המסר?

למדנו היום שיש מצבים שאין לנו מוצא מהם, כל מה שנעשה יהיה לא טוב. קובעת הברייתא, שאם אמנם נכנס לשם, הוא חוטף עונש ונכסיו מתמעטים בדרך זו או אחרת.
גם בנושאי חינוך, יש מצבים שלא כדאי להיכנס אליהם, וכל מה שייעשה יהיה ''לא טוב''.
במצב למשל, כאשר האדם יגיד משהו תהיה תוצאה לא טובה, וגם אם לא יגיד כלום – גם אז יהיה מצב לא נעים ולא טוב. יש ביטוי המאפיין מצב דומה: "לא מדובשך ולא מעוקצך". גם הדבש וגם העוקץ שלך, אינם מהווים אפשרות לגבי, ואיני מעוניין בהם.
כאמור לעיל, החכם עיניו בראשו, צריך לחשוב צעד אחד קדימה לפחות, ולהבין שזה המצב אליו עתיד להיכנס, ואז לעשות חושבים ולשנות כיוון.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר