|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ואיכא דאמרי: פרסא בחלא, ולא אדרכיה – הליכה בחול
"... וכי תימא: כותי לא עביד תשובה, ישראל עביד תשובה, והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: כדרך שאמרו אסור למכור לעובד כוכבים, כך אסור למכור לישראל החשוד למכור לעובד כוכבים! רהיט בתריה תלתא פרסי, ואיכא דאמרי: פרסא בחלא, ולא אדרכיה" (עבודה זרה, טו ע"ב).פירוש: ... וְכִי תֵּימָא [ואם תאמר]: כּוּתִי לָא עָבֵיד [אינו עושה] תְּשׁוּבָה ובודאי עשוי למכור, יִשְׂרָאֵל עָבֵיד [עושה] תְּשׁוּבָה, ואולי לא ימכור, וְהָאָמַר [והרי אמר] רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ אָסוּר לִמְכּוֹר לְגוֹי, כָּךְ אָסוּר לִמְכּוֹר לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכּוֹר לְגוֹי, הרי שבפירוש אסרו למכור ליהודי החשוד למכור לגוי! כיון שנוכח רבה שצדק אביי, רָהֵיט בַּתְרֵיהּ תְּלָתָא פַּרְסֵי [רץ אחריו, אחרי אותו חשוד שקנה את חמורו, מרחק שלוש פרסות] כדי לבטל את המכר, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי [ויש שאומרים] שרדף אחריו מרחק פַּרְסָא בְּחָלָא [פרסה בחולות], וְלֹא אַדְרְכֵיהּ [השיגו] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
נושא מרכזי: על הקושי וההתמודדות עם הליכה בחול
מדברי הגמרא אנו לומדים שהליכה בחול קשה בהרבה מאשר הליכה על גבי קרקע רגילה. הליכה בחול למרחק פרסה דורשת מאמץ השווה להליכה למרחק שלוש פרסאות. בלשון רש"י: "בחלא - בין החולות מקום קשה להילוך". הקושי נובע מכך שגרגירי החול אינם מלוכדים וכל דריכה גורמת לדחיקתם הצידה וכתוצאה מכך כף הרגל שוקעת. ההליכה דורשת אנרגיה רבה נוספת המושקעת גם בשליפת הרגל מהחול.
בעלי חיים החיים בחולות פותרים את הבעיה בעזרת שתי אסטרטגיות: א. הגדלת שטח הפנים של הרגל. ב. תנועה בעזרת "שחייה" בחול. כמובן שהאסטרטגיה השנייה אינה יישימה לבני אדם אך את הראשונה אנו מוצאים בגמרא במסכת שבת (לא ע"א) בסיפור על האדם שניסה להקניט את הלל: "... חזר ואמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל? נתעטף ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול. אמר לו: שאל בני, שאל! מפני מה עיניהן של תרמודיין תרוטות? אמר לו: בני, שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין החולות. הלך והמתין שעה אחת, חזר ואמר: מי כאן הלל? מי כאן הלל? נתעטף ויצא לקראתו. אמר לו: בני, מה אתה מבקש? אמר לו: שאלה יש לי לשאול. אמר לו: שאל בני, שאל! מפני מה רגליהם של אפרקיים רחבות? אמר לו: בני, שאלה גדולה שאלת מפני שדרין בין בצעי המים". מפרש רש"י: "שדרים בין החולות - והרוח נושבת ונכנס בתוך עיניהם, ובמקום אחר מפרש תרוטות לשון: עגולות בית מושב שלהן, ואף כאן אני אומר כן, ומפני שדרים בין החולות שינה אותם המקום, שלא יהא סדק של עיניהם ארוך כשלנו ויכנס בו החול, וכן רגליהם של אפרקיים רחבות - שלא יטבעו בבצעי המים, ורבותינו מפרשים: שדרים בין בצעי המים והולכין יחפין, ומתפשטין רגליהן, לפי שמנעל דוחק הרגל ומעמידו על דפוס שלו". אמנם תשובת הלל לגבי כפות הרגליים הרחבות התייחסה להליכה ב"בצעי מים" כלומר קרקע בוצית, שניתן לשקוע בה, אך הפתרון זהה לפתרון של הליכה בחול.
הגדלת פני שטח הרגלאת הפתרון לשקיעה בבוץ (או בחול) שמצא הלל אימץ למטרות צבאיות תת-אלוף דוד לסקוב שפיתח את השימוש ב"סנדלי חבלה". ה"סנדלים" הם למעשה משטחים המוצמדים לכך הרגל ומגדילים את שטח הפנים שלה (תמונה 1). הגדלת שטח המגע עם הקרקע גורמת לכך שמשקל הגוף לכל יחידת שטח של הרגל קטן יותר ובכך נמנעת הפעלת מוקשים נגד אדם.
עקרון פעולה זה נפוץ מאד בעולם בעלי החיים השוכנים בבתי גידול חוליים. אנו מוצאים נציגים מקבוצות טקסונומיות שונות ששטח כף הרגל שלהם גדול בהשוואה לקרוביהם מבתי גידול אחרים. הדוגמה המפורסמת ביותר של בעל חיים שפרסותיו בנויות באופן המונע שקיעה הוא הגמל. בעת דריכה מתפשקות שתי ה"אצבעות" ומגדילות את שטח המגע של הפרסה עם הקרקע דבר המצמצם את השקיעה אל תוך החול. לאחר מכן, בעת שליפת הרגל ה"אצבעות" מתכנסות דבר המקטין את שטח הפרסה ומצמצם את התנגדות החול לתנועה החוצה (תמונות 2-4). עוד על מבנה רגל הגמל במאמר "גמל שמהלכת לפנינו סומא באחת מעיניה".
דוגמה נוספת לפרסה רחבה היא פרסת מיני הראמים החיים בחולות. שיטה אחרת להגדלת שטח הפנים של כף הרגל היא התפתחות של שערות (ביונקים) או קשקשים (בזוחלים) סביב האצבעות. דוגמאות מבין היונקים הם גרביל החולות (תמונות 5-6), שועל חולות (תמונה 7) וחתול חולות (תמונה 8).
מבין העופות התופעה קיימת בכרוון המצוי בעל אצבעות רחבות היוצרות בחול עקבה דמויית עלה תלתן (תמונות 9-10). בין הזוחלים החיים בחולות ישראל מוכר החומט הרפואי (תמונות 11-12) ושנונית חולות (תמונות 13-14) שסביב אצבעותיהם קשקשים המגדילים את שטח המגע עם הקרקע. מינים אחרים בני הסוג חומט ושנונית שאינם חיים בבתי גידול חוליים חסרים את קשקשים אלו.
"שחייה" בחולהחומט הרפואי נע בחול גם בעזרת "שחייה". הוא צולל את תוך החול ומתקדם בעזרת תנועות "שחייה". זוחל נוסף הנע באופן זה הוא נחושית חולות. ניתן לזהות את עקבותיה על פי המעברים בין הליכה על פני הקרקע ל"שחייה" בתוך החול (תמונה 15).
תמונה 15. נחושית חולות - עקבות "שחייה" מצד ימין והליכה בחלק השמאלי של התמונה
הרחבה
על הליכה מיוחדת בחול סיפר נחום גוטמן בספרו "בין חולות וכחול שמים", הוצאת ספרים יבנה, תש"ם - 1980, עמ' 88.
את קטע זה סיכם ר' יוסי אביב"י ששלח לי את הקטע: "ללמדך שלכל דבר קשה יש גם מעלה: רק בהליכה בחולות יכול היה ברנר לכוון צעדיו בתוך טביעות רגליו של הרב קוק".
ואם בעקבות בחול עסקינן קשה לי שלא להיזכר בסיפור "הרואה בחולות" שכתב הרב מיכאל שיינפלד בספרו "בכל מקום שהם" בהוצאת "ידיעות ספרים". את הסיפור הזה אני נוהג להקריא לקבוצות אותן אני מדריך בעת הליכה בחול בעקבות חלק מבעלי החיים שפגשנו לעיל:
הרואה בחולות
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected] ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. |