הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרשב"ג במשנתנו
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
עבודה זרה לב ע"ב
רשב"ג אומר: בזמן שהקרע שלו עגול - אסור, משוך - מותר.
אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרשב"ג.
א"ל אביי: הלכה - מכלל דפליגי?
א"ל: מאי נפקא לך מינה?
א"ל: גמרא גמור, זמורתא תהא?
מבנה הסוגיה:
1.
רשב"ג אומר: בזמן שהקרע שלו עגול - אסור, משוך - מותר.
רשב"ג אומר שרק בזמן שהנקב של העור הלבוב עגול אסור העור בהנאה מפני שרק כך עשו לצורך עבודה זרה.
2.
אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרשב"ג.
על האמור בסעיף 1 פסק שמואל הלכה כרשב"ג.
3.
בגמרא מובאים האמוראים : "אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל", זאת אומרת, שאמר רב יוסף שהיה תלמידו של רב יהודה שהיה תלמידו של שמואל. בפשטות שמאל הוא זה שפסק ותלמידו רב יהודה ותלמיד תלמידו - ר ביוסף מסרו הלכה זו בשם שמואל
4.
24 פעמים מופיע בש"ס: "אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל".
הביטוי "אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר רב" - מופע יחידאי בש"ס.
הביטוי "אמר רב יוסף אמר רב יהודה" בלי "שמואל" - 0 מופעים בש"ס.
הביטוי "אמר רב יהודה אמר שמואל" - כ- 480 מופעים בש"ס.
4.1
אולי ניתן להסיק מהאמור לעיל בסעיף 4 ["חידוש"]: רב יוסף אימץ לעצמו רק חלק מדברי רבו – רב יהודה. ולמרות שרוב דבריו של רב יהודה הם מדברי רבו – שמואל, רב יוסף כנראה לא פסק ברוב דבריו כשמואל!!!
5.
שואלים הראשונים: הרי יש כלל, ש"הלכה כרשב"ג במשנתנו" ומדוע שמואל צריך לפסוק באופן מיוחד שהלכה כרשב"ג?
6.
תוספות מסכת עבודה זרה דף לב עמוד ב:
הלכה כרשב"ג - להני אמוראי לית להו כללא דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו מדאיצטריך למיפסק כוותיה.
תוס' עונה ששמואל לא מקבל את הכלל של "הלכה כרשב"ג במשנתנו".
6.1
תוס' מדגיש שכל שלושת האמוראים המובאים, רב יוסף; רב יהודה ושמואל סוברים שאין תוקף לכלל הכללי של "הלכה כרשב"ג במשנתנו".
6.2
נראה לי שבדרך אגב ניתן להסיק מדברי תוס' עיקרון יסודי וחשוב: הביטוי הנפוץ מאד "אמר רב... אמר רב..." - משמעו שכל אמורא שמוזכר ברשימה סובר/פוסק כאמורא הקדום ביניהם [כשמואל - בסוגייתנו]!
7.
המשך הגמרא:
א"ל אביי: הלכה - מכלל דפליגי?
אביי מסיק מדברי שמואל שתנא קמא במשנה חולק על רשב"ג [למרות שאין מחלוקת מפורשת אלא יתכן שרשב"ג מסביר את תנא קמא, אולם מהעובדה ששמואל פוסק כרשב"ג משמע שכך הלכה ולא כתנא קמא [ראה "שוטנשטיין" הערה 4].
8.
א"ל: מאי נפקא לך מינה?
רב יוסף השיב לאביי: מה אכפת לך אם יש מחלוקת במשנה, הרי בין כך פסקתי כשמואל, ובין אם תנא קמא מסכים לדעת רשב"ג ובין אם הוא חולק עליו – הלכה כרשב"ג.
9.
א"ל: גמרא גמור, זמורתא תהא?
עונה לו אביי לשמואל: אם אין מחלוקת במשנה בשביל מה היית צריך לפסוק כרשב"ג.
10.
נחלקו הראשונים למסקנה האם באמת יש מחלוקת במשנה או לא [ראה הערה 6 ב"שוטנשטיין"].
11.
מסקנה: גם אביי עצמו מקבל את ההכרעה שהלכה כרשב"ג.
12.
מהסוגיה עולה מסקנה מעניינת [כנראה כבדרך אגב]: הגמרא איננה שוקלת שיקולים דידקטיים בבואה לפסוק פסיקת הלכה. ואם ניתן לפסוק הלכה על פי כלל כללי היא לא תחזור ותפסוק באופן ישיר-נקדתי את אותו פסק.
13.
המבנה הנ"ל - כבסוגייתנו - של "הלכה כ..."+"... מכלל דפליגי..."+"מאי נפקא לך מינה" - 4 מופעים בש"ס.
13.1
במסכת שבת דף קו.
13.2
במסכת שבת דף קיג, לגבי "רבי אליעזר בן יעקב" שגם לגביו יש מחלוקת אם תמיד הלכה כמותו במשנה.
13.3
במסכת ביצה דף כד
13.4
בסוגייתנו מסכת עבודה זרה, דף לב.
ובכולם מדובר על "אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כ..." [ב 3 מקומות על "הלכה כרשב"ג"]
14.
יש גם מחלוקת במסכת בבא מציעא דף ל אליבא דרבי יוחנן אם אמנם תקף הכלל של "הלכה כרשב"ג במשנתנו".
