חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

עבודה זרה נד-ס

1. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. השוטה, שבניגוד למקובל בהלכה אכן אחראי למעשיו, על כל המשתמע מכך?
ב. האישה, המתקנאת דווקא באישה פחותה ממנה ומדוע?
ג. שבכעסו הרב שפך יין נסך לחבית ובכך פסל את שתייתו ליהודים?
ד. שתקעו בשופר לאו דווקא בחודש תשרי?
ה. האורח, שקיבל הוראה לצאת מהבית לפני פשיטת מעילו?
 

2. השלם:

א. "...... רחמנא פטריה".
ב. "וחי בהם .... שימות בהם".
ג. " שני כתובים ....... כ.... אין מלמדין".
ד. "עולם כמנהגו ..... ו.....".
ה. " בא לטמא ....... לו בא לטהר ......... אותו".
ו. "לשון ..... לעצמה לשון ....... ל עצמו".
ז. " ........ סחור ..... לכרמא לא תקרב".
 

3. שונות:

א. אחת המשניות שבענייננו חריגה ביותר בתוכנה בהשוואה לרוב חברותיה שבש"ס. במה?
ב. בהמשך לציטוט בתשובה הקודמת, מהי הנחת היסוד הפילוסופית של השואלים באשר לדרכי התנהלותו של הקב"ה' בעולמו?
ג. האם בתשובת הזקנים במשנה הם אכן מציגים את עמדת התורה בדבר קיום הבחירה החופשית?
ד. "ניסי ניסים" אמר עובד עבודה זרה בעקבות אירוע מסוים המוזכר בענייננו. איזהו האירוע?
ה. שני צירופי מקרים (מביכים) בענייננו – היכן?
 

תשובות

1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "...אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין" (נ"ד: 6 לפני ההתרחבות השנייה) דהיינו, שוטים אלו אינם חסרי דעה, אלא בעלי דעה מוטעית.
ב. "משל למה"ד לאדם שנשא אשה על אשתו חשובה ממנה אין מתקנאה בה פחותה ממנה מתקנאה בה"(נ"ה. 10 למעלה).
הסיבה המשוערת לתגובה הזאת יסודה בדימוי העצמי של האישה הראשונה בעקבות המעשה הזה של בעלה: האישה השנייה, הפחותה ממנה, מקטינה ביתר שאת את קומתה של הראשונה, שכן בעלה העדיף אותה על פניה, מה שאין כן בהשוותה את עצמה לחשובה יותר.
ג. המדובר בבעל חנות יין, שלאחר שגוי שכשך את ידיו ביין שבדלי שלו ובכך פסל אותו לשתייה, שפך בכעס את התכולה לחבית יין גדולה יותר, מה שגרם לפסילתו לשתיית יהודי, נ"ז: 8 למטה.
ד. "נפקי שיפורי דרבא ושרו ונפקי שיפורי דרב הונא בר חיננא ור"ה בר ר"נ ואסרי", נ"ז: בשורה האחרונה.
ה. משנתברר לרבי יוחנן, שריש לקיש פסק להחמיר שלא כהלכה בענייני אכילה ושתייה, הורה לו לחזור מיד,"אדמקטורך עלך", ולתקן את המעוות, נ"ח: 6 למטה.

2. השלם:
א. "אונס רחמנא פטריה", נ"ד. 11 למעלה.
ב. "וחי בהם ולא שימות בהם", נ"ד. מעל לאמצע.
ג. " שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין", נ"ד: בסוף השליש הראשון.
ד. "עולם כמנהגו נוהג והולך", נ"ד: 3 לפני ההתרחבות השנייה.
ה. " בא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין אותו", נ"ה. 4 למטה.
ו. "לשון תורה לעצמה לשון חכמים ל עצמו", נ"ח: באמצע.
ז. " נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב", נ"ח: באמצע.

3. שונות:
א. "שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה"(נ"ד: באמצע).
בעקבות שאלה זו מתפתח דיון פילוסופי בין שני הצדדים בתחום הקרוי בימינו "מחשבת ישראל", על דרכי הנהגת העולם על ידי הקב"ה. העיסוק הזה חורג מהפן ההלכתי המאפיין את תוכן המשניות.
ב. לשיטתם, אין לאדם בחירה חופשית, ועל כן יש לבער מן העולם את הגורמים לחטא, כדי למונעו ממנו.
ג. לא ולא: הם עושים כן לפי הנוסח הכתוב בגמרא(נ"ד: 4 לפני ההתרחבות השנייה):"אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין", דהיינו, בפני האדם פתוחות שתי הדרכים –הטוב והרע, והוא חופשי לחלוטין לבור לעצמו את הדרך ילך בה ואת המעשה אשר יעשה.
ד. "פעם אחת נפלה דליקה בעירנו ונשרפה כל העיר כולה ואותו בית עבודת כוכבים לא נשרף", נ"ד: 5 למטה.
ה. 1. המעשה בחולים, שנכנסו שבורים ורצוצים לבית עבודה זרה ויצאו משם בריאים, משום שממש באותו רגע כלתה גזירת הייסורים מעליהם, נ"ה. מעל לאמצע.
2. המעשה באליל, שנתגלה בחלום לעכו"ם והורה לו לשחוט אדם בתמורה לירידת גשמים. מיד לאחר ביצוע המעשה אכן ירדו גשמים, נ"ה. 3. מתחת להתרחבות.


המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]