אי נמי
עבודה זרה עד ע"א
"מתני'. אלו אסורין ואוסרין בכל שהו: יין נסך, ועבודת כוכבים, ועורות לבובין, ושור הנסקל, ועגלה ערופה, וציפורי מצורע, ושער נזיר, ופטר חמור, ובשר בחלב, ושעיר המשתלח, וחולין שנשחטו בעזרה - הרי אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא.
גמ'. תנא מאי קחשיב, אי דבר שבמנין קחשיב, ליתני נמי חתיכות נבילה? אי איסורי הנאה קא חשיב, ליתני נמי חמץ בפסח? אמר רבי חייא בר אבא, ואיתימא רבי יצחק נפחא: האי תנא תרתי אית ליה, דבר שבמנין ואיסורי הנאה. ...
הרי אלו. למעוטי מאי? למעוטי דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה; אי נמי, למעוטי איסור הנאה ולא דבר שבמנין".
המילה 'נמי' תרגומה 'גם'. לכן הביטוי 'אי נמי' בא להציג אפשרות נוספת על האפשרות הראשונה, בלא מחלוקת. וכך מוכח בסוגייתנו, הרי אלו בא למעט גם דבר שבמנין שאינו איסור הנאה וגם איסור הנאה שאינו דבר שבמנין, שהרי כך אמרו במפורש ברישא: "האי תנא תרתי אית ליה, דבר שבמנין ואיסורי הנאה". וכך מוכח במקומות רבים נוספים. וזה דלא כמשמע בדעת הר"י פורת החולק על ר"י, בתוספות במסכת שבת דף כא ע"ב ד"ה דאי, כמובא בקישור זה.
