סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1103

"רבי זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא דיאי"

חולין ו ע"א

האחרונים מסתפקים במה שחז"ל אסרו לאכול מתבואה של עם הארץ מחשש שמא עם הארץ לא עישר ותבואה זו קבלה שם של דמאי – תבואה שהיא ספק מעושרת, ולמרות שחז"ל קבעו שרוב עמי ארצות מעשרים בכל זאת הטילו חז"ל חובת מעשר על הקונה מעם הארץ מחשש שמא בכ"ז עם הארץ לא עישר, או לא ידע כיצד לעשר, ותבואה זו נקראת דמאי. העניין הזה של מעשר דמאי, אחר שחז"ל התקינו שיש להפריש דמאי, האם תקנתם על צד הספק נאמרה או על צד הוודאי נאמרה. יש מקום לומר שכל תקנת חז"ל היתה כדי לצאת ידי הספק, ישנם כמה אחוזים שעם הארץ לא עישר תבואתו וכדי לצאת יד"ח הספק, על הקונה לעשר שוב, אבל אין שום ערך ועניין במעשר שהוא נותן אלא על הצד שעם הארץ לא עישר, הרי זה מעשר מספק. אם היה יכול אותו קונה להיוודע בוודאות ברורה שעם הארץ עישר שוב אין שום חובה לעשר, זהו צד אחד של הספק, או דילמא יתכן לומר שמכיוון שחז"ל חששו שתבואת עם הארץ אינה מעושרת הם הטילו מדין וודאי על הקונה תבואה מעם הארץ לעשר, מקור התקנה הוא משום החשש, אבל אחרי החשש הפך דין מעשר הדמאי להיות דין וודאי ולא דין ספקי, כך שניתן למשל לעשר מדמאי שנקנה מעם הארץ אחד, על דמאי שנקנה מעם הארץ אחר, משום שאחרי התקנה הפכו שתי התבואות מחויבות באותה מידה, משא"כ אם יש פה רק ענין לצאת ידי ספק יתכן שאותו עם הארץ כן עישר ואילו עם הארץ האחר לא עישר, ואז נמצא המעשר מפריש מן הפטור על החיוב. ועוד כמה נפקא מינות בשאלה זו.

הגאון רבי יוסף אנגל מביא ראיה נפלאה מדברי גמרתנו. הגמ' מספרת שרבי זירא ורב אסי הגיעו לפונדק במקום שנקרא יאי, הביאו לפניהם מאכל של ביצים שהתבשל ביין, "רבי זירא אכל ורב אסי אכל, אמר לו רבי זירא לרב אסי, ולא חש מר לתערובת דמאי, א"ל לא ידעתי, א"ר זירא, אפשר גזרו על התערובת דמאי ומסתייעא מילתא דרב אסי למיכל איסורא, השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה, על ידן צדיקים עצמן לא כל שכן, נפק רבי זירא דק ואשכח... דלא גזרו אלא על הדמאי ולא על תערובתו". רבי זירא התפלא כיצד יתכן שרב אסי יכשל באכילת דמאי, ורבי זירא לא נחה דעתו עד שמצא ברייתא מפו' שכאשר אסרו חז"ל את הדמאי הם אסרו רק את הדמאי בהן, ולא כאשר הדמאי מעורב במאכל אחר. שואל רבי יוסף אנגל אם נאמר שהאסור של דמאי הוא רק על הצד שעם הארץ לא עישר, מה מתפלא רבי זירא, אמנם אין הקב"ה מביא תקלה על צדיקים, אולי היין שהגיע לפיו של רב אסי היה במקרה מעושר ע"י בעה"ב, ומכאן שגם באופן כזה עדיין עבר רבי אסי על איסור של דמאי, משום שדמאי הוא איסור וודאי טוען רבי יוסף אנגל ולא איסור ספקי.

(האדמו"ר מטאלנא)