סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1104

"דהיתרא נמי בלעה אבר מן החי"

חולין ח ע"א

הנדון בגמ' איך להכשיר סכין ששחטה בהמה טרפה, שואלת הגמ' מדוע השאלה איך להכשיר את הסכין שבלע איסור טריפה, הרי יש בסכין גם בליעה מצד אבר מן החי, שהרי כל בהמה בחייה אסורה באכילה משום אבר מן החי, אם כך כל סכין שחיטה אפ' אם הסכין שחטה בהמה כשרה יצטרכו תמיד להגעיל את סכין השחיטה, שהרי בשעה שהסכין ננעצה בבשר הבהמה בעודה בחייה היתה הבהמה בגדר של אבר מן החי ויש בליעת איסור בסכין ששחטה את הבהמה, יוצא שתמיד יצטרכו להגעיל את הסכין לאחר השחיטה, וע"ז עונה הגמ' שהבליעה היא רק כשבית השחיטה מתחמם וזה קורה בגמר השחיטה כשאז כבר אין את איסור אבר מן החי, והיות ואיסור אבר מן החי פוקע מיד בגמר השחיטה לכן בכל בהמה אין בעיה עם הסכין, ודווקא בסכין של טריפה סברה הגמ' שצריך הגעלה ברותחין.

החת"ס ביו"ד סי' צד' מביא מעשה בסיר של חלב שדרך החלון עפה תרנגולת ונכנסה לתוך סיר החלב הרותח ואח"כ הצליחה לצאת מהסיר, ובאו בשאלה לרב חשוב ופסק שצריך לשפוך את כל החלב, וסברו שפסק כך משום איסור של בשר בחלב, אבל ערערו עליו תלמידי החכמים וטענו מדוע יש לשפוך את החלב, הרי בשר עוף בחלב אסור רק באכילה ולא בהנאה, והרי אפשר למכור את הסיר לגוי, (רק בשר בהמה אסור בהנאה)

כשהובא הנדון בפני החת"ס הסכים עם הפסק של אותו הרב והסביר שכוונתו של אותו רב שאסר את התבשיל לא היתה משום איסור בשר בחלב אלא משום איסור של אבר מן החי, היות ובהמה בחייה לאיברים עומדת, כל בהמה בחייה יש בה איסור אבר מן החי, וא"כ אותה תרנגולת הכניסה בסיר החלב הרותח בליעה של אבר מן החי שאסור גם לבן נח, ולכן פסק הרב שצריך לשפוך את החלב.

דינו זה של החת"ס עורר פולמוס עצום בין תלמידי החכמים, כיוון שלא מצאנו דבר שהוא חי שיפלוט ויבלע, כל דין של פליטה ובליעה מצאנו רק בדבר דומם, בבשול, אבל אותה תרנגולת שנשארה חיה ושהתה זמן מועט בתוך סיר החלב מנין לקח החת"ס שגם דבר חי מפליט טעם של איסור.

בספר "פרי יצחק" לגאון רבי יצחק בלאזר ישנה ראיה מוכחת לדברי החת"ס מגמרתינו,: הגמ' אצלנו שאלה מדוע מותר להשתמש בסכין ששחטה בהמה כשרה, הרי תמיד יש בליעה של אבר מן החי מבית השחיטה לסכין, למרות שכאשר הבליעה נוצרת עדיין הבהמה חיה, והגמ' ענתה שרק משום שלפני גמר השחיטה לא נוצר חום שמסוגל להבליע לכן אין איסור אבר מן החי, משמע שאם בית השחיטה היה חם כן היה נוצר בליעה של אבר מן החי, ומכאן מוכח שבהמה חיה גם היא מפליטה וצדקו דברי החת"ס, שהרי במקרה שלנו התרנגולת היתה בסיר רותח לכן הפליטה טעם של איסור אבר מן החי.

קושיה מעניינת על דברי החת"ס מביא נכדו של החת"ס מדברי הגמ' במס' גיטין מ"ה., מסופר שם שבנותיו של רב נחמן "בחשן קדרא בידייהו" מפרש רש"י "מגיסות הקדרה בידיהן כשהיא רותחת והרואה סבור שאין האור שולטת בהן שצדקניות הן". שואל נכדו של החת"ס הרי בשר אדם אסור באכילה לשיטת החינוך הריטב"א והרשב"א. אם כך כיצד אפשר היה לאכול את התבשיל, אם דבר חי מפליט, כאשר בנותיו של רב נחמן הכניסו אצבעותיהן לתבשיל יוצא שנפלט דבר איסור בתבשיל, ומכאן מסקנה שדבר חי אינו מפליט,

יש לדחות את ראייתו. רש"י אומר כיצד יכלו בנותיו של רב נחמן להכניס את ידם לתבשיל רותח משום שע"י כישוף לא שלט בהן האש, אם כך יתכן שכשם שלא שלט האש ולא הזיק לאצבעותיהן כך גם לא היתה כאן בליעת איסור, נוסף לזה מסתבר שאיסור אבר מן החי שייך רק בחי כזה שעומד להיחתך לאיברים מה שאין כן באדם. זהו נידון ארוך באחרונים. [יש לעיין בספר פרי יצחק גור אריה יהודה ובקהילות יעקב סימן ב].

(האדמו"ר מטאלנא)