איזהו חכם הרואה את הנולד / רפי זברגר

חולין ט ע"א

הקדמה

בדף הקודם למדנו מספר מימרות של רב יהודה בשם רב העוסקות בדיני שחיטה. גם בדף שלנו יש מספר מימרות בשמו, אנו נלמד את הראשונה שבהם, הקשורה גם היא לשחיטה. 
 

הנושא

ואמר רב יהודה אמר רב: תלמיד חכם צריך שיילמד שלושה דברים: כתב, שחיטה ומילה.
רב יהודה בשם רב קובע כי חשוב מאוד שתלמיד חכם, מעבר לידיעותיו בתורה ובפוסקים, ילמד הלכות למעשה של שלושה נושאים ביהדות (לפי הסבר המאירי).
1. דיני "כתיבה". ישנן מספר הסברים לכך:
a. לדעת לחתום את שמו, שמא ייקרא לשמש כדיין, או שמא יצטרך לבוא ולהעיד, ולחתום על עדותו. 
b. לא סתם חתימה, אלא ''כתיבה יפה'' של חתימתו (המאירי). 
c. כתיבת סת''ם, כדי לכתוב ספר תורה או מזוזה. או כדי לענות על שאלה בנושאים אלו (רש''ש). 
d. כתיבת שטרות והלכותיהן, כדי להיענות לכל דורש בתחום.
2. הלכות שחיטה וביצועה בפועל. 
3. כנ''ל לגבי הלכות מילה. 
על מימרא זו הוסיף רב חנניא בר שלמיא בשם רב, עוד שלושה נושאים אשר תלמיד חכם צריך ללמוד, ולדעת לעשות: 
אף קשר של תפילין, וברכת חתנים, וציצית.
1. קשר האחורי בתפילין של ראש, העשוי כמין האות דלת. 
2. לדעת לומר "בצורה נעימה" את שבע ברכות הנישואין (המאירי).
3. להכיר את הלכות קשירת ציצית, ולדעת לעשותן. 
שואלת הגמרא, ואידך?
מדוע גם רב יהודה לא מנה שלוש הלכות אלו, אשר מנה רב חנניא בשם רב?
הני שכיחן. 
עונה הגמרא, כי אין צורך להזכיר הלכות אלו, של תפילין, שבע ברכות וציצית, כיוון שהן הלכות מצויות לרוב, וברור וידוע לכל תלמידי החכמים. 
המאירי מוסיף ואומר באופן כללי על שתי המימרות, כי הצורך של תלמיד חכם לדעת לענות על שאלות שהוא עתיד להישאל בנושאים אלו (וגם לעשותם בפועל), כדי ש''הבריות לא ירננו אחריו'', במקרה ולא יידע לענות. 
 

מהו המסר?

אנו לומדים מתוך דברי המאירי כי יש עניין ''להיות מוכנים בחיים'' ולהשתדל לא להיות מופתע מתופעות צפויות.
אין ספק כי ישנם בלת''מים בחיים (דברים בלתי מתוכננים), שעליהם כמובן אין אפשרות להיערך לפני כן, אך יש הרבה מאוד דברים שאנו יכולים לצפות אותם מראש, וכדאי שנהיה מוכנים אליהם.
אין דבר יותר צפוי משאלות שאנשים שואלים את הרבנים ותלמידי חכמים. וכדי שהרב ''לא יהיה מופתע'' ויידע לענות על השאלות הצפויות, מורה רב יהודה בשם רב כי יש להתכונן לכך, וללמוד היטב את הנושאים הללו.
אצל רבנים יש עוד מימד נוסף של ''רינון'' ודיבור של אנשים על כך שהרב אינו יודע לענות, תופעה שאנו מבקשים למנוע,
אבל העיקרון הכללי חל על כולם.
רצוי מאוד לחשוב מחשבה אחת קדימה: לבחון מה צפוי לקרות לנו, עם מי אנו עשויים להיפגש, אילו שאלות יכולות להישאל על ידי אותם אנשים, על אילו בקשות אנו עשויים להיות צריכים להיענות וכן הלאה על זה הדרך.
המסר אשר למדנו היום טמון במימרה המוזכרת במסכת תמיד (ל''ב.): איזהו חכם – הרואה את הנולד.

המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]