הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמוראים לא הכירו את כל הברייתות

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין יג ע"ב

אמר רב עוקבא בר חמא: לקבל מהן קרבן, דתניא: +ויקרא א'+ מכם - ולא כולכם, להוציא את המומר, מכם - בכם חלקתי ולא בעובדי כוכבים. ממאי? דלמא הכי קאמר: מישראל מצדיקי קבל, מרשיעי לא תקבל, אבל בעובדי כוכבים כלל כלל לא! לא ס"ד, דתניא: איש - מה ת"ל איש איש? לרבות העובדי כוכבים, שנודרים נדרים ונדבות כישראל. 

1.
רב עוקבא אומר שרב נחמן בא לחדש שמקבלים קרבן ממינים נכרים וקשה: הרי דבר זה נלמד במפורש מברייתא.

2.
רש"י מסכת חולין דף יג עמוד ב :

ולא בעובדי כוכבים - דאפילו המינין כשרין ואע"ג דבהדיא תנא לה בהא מתניתא ליכא למיפרך תנינא משום דלאו לכולי עלמא שמיע להו מתניתא אבל במידי דתנא במתניתין כי אמר לה אמורא פריך עליה מאי קמ"ל תנינא.

דברי רש"י הם יסודיים: אם אמורא אומר הלכה כדברי משנה אז מקשים עליו: "תנינא...", כלומר, מה בא האמורא לחדש. אבל מברייתא לא מקשים על אמורא מה הוא בא לחדש אם דבריו כבר מובאים בברייתא, מפני שיתכן שאמוראים [כמו רב נחמן בסוגייתנו] לא שמע את אותה ברייתא.

ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קסב, וב"מתיבתא", "ביוי הסויגה", הערה ז, מביא גם הסברים אחרים.

3.
לפי האמור לעיל יש לומר שגם כאשר יש ברייתא שתומכת בדברי אמורא מסויים ומובאת בש"ס בניסוח "תניא כוותיה ד..." יש לומר שהאמורא המסויים לא הכיר את אותה ברייתא.