סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"דרוש וקבל שכר"; "מאי דהוה הוה"

[ביאור מונחי הקישור בגמרא]

חולין יז ע"א


בעי רבי ירמיה: אברי בשר נחירה שהכניסו ישראל עמהן לארץ, מהו? אימת? אילימא בשבע שכבשו, השתא דבר טמא אישתרי להו, דכתיב: +דברים ו'+ ובתים מלאים כל טוב, ואמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב: כתלי דחזירי, בשר נחירה מבעיא? אלא לאחר מכאן; ואיבעית אימא:

1.
הגמרא מציגה בעיה לגבי בשר נחירה [שלא נשחט] בתקופת כניסת ישראל לארץ ישראל. עניין זה לא שייך כלל לימינו וממילא לא מוזכר בהלכה.

2.
רש"י מסכת חולין דף יז עמוד א:

שהכניסו ישראל - .... ודרוש וקבל שכר הוא שצריכין אנו לעמוד על האמת ואע"פ שכבר עבר.

רש"י מחדש: גם דבר שלא משפיע על ההלכה בימינו אלא שהוא דן בדבר הלכתי נקודתי שמתאים לתקופה היסטורית מן העבר יש ללמוד אותו כדי "לעמוד על האמת".

2.1
הערה: הביטוי ברש"י "לעמוד על האמת" - מופע יחידאי ברש"י על הש"ס. מעניין, מדוע רש"י אמר זאת לגבי שאר הדוגמאות בש"ס שמובאות אצל הראשונים - ראה תוס' להלן.

3.
והרא"ש חולק על רש"י ואומר:
רא"ש מסכת חולין פרק א סימן כג :

בעי ר' ירמיה איברי בשר נחירה שהכניסו עמהם לארץ ישראל מהו. וקאי בתיקו. פירש רש"י דרוש וקבל שכר הוא דצריכין אנו לעמוד על האמת אע"פ שכבר עבר. ולא נהירא לי דדוקא למיסבר קראי דרשינן אע"פ שכבר עבר. אבל לקבוע בעיא בש"ס בדבר שאין בו צורך לא אשכחן. והכי אמרינן בפ"ק דיומא דף ה ב) כיצד הלבישן כו' כיצד הלבישן מאי דהוה הוה. אלא כיצד מלבישן לעתיד לבא. לע"ל לכשיבאו אהרן ובניו ומשה עמהן. אלא כיצד מלבישן למיסבר קראי בצוואה כתיב וכו'.
ונראה לי דנפקא מינה בבעיא זו לאדם שאסר עצמו באחד מן המינין מזמן ידוע ואילך וכשהגיע הזמן היה לו מאותו המין שהיה אוכל והולך עד שהגיע הזמן אם מותר לאכול מה שנתותר בידו. אי נמי כגון שרצו ב"ד לאסור דבר אחד כמו שאסרו גבינות העובדי כוכבים ושלקות וכיוצא בהן אם אסור מה שיש לו ממנו מאותו המין ביד ישראל:

הרא"ש סובר שהעיקרון של "דרוש וקבל שכר" [לגבי דבר שעליו נאמר "מאי דהוה הוה"=מה שהיה - היה] מתאים רק לגבי ביאור פסוקים ולא לגבי דיון הלכתי מסוג "בעי" – הצגת שאלה הלכתית.

ולכן הוא אומר, שיש נפקות לבעיה זו גם להלכה ממש.

4.
וראה עוד: "מתיבתא", הערה יט, וב"ילקוט ביאורים", עמוד רטז-ריז.

5.
כדברי הרא"ש משמע גם מדברי תוס' מסכת חגיגה:
תוספות מסכת חגיגה דף ו עמוד ב:

מאי נפקא מינה - כלומר מאי דהוה הוה וכן פריך בפ"ק דיומא דף ה: ושם) גבי כיצד הלבישן ובפסחים דף צו.) גבי אימורי פסחים ובסנהדרין דף טו: ושם) גבי שור סיני בכמה לא בעי משום דסבירא לאלופי דורות משעה ובע"ז פרק שני (עבודה זרה דף לד.) ובתענית דף יא:) גבי במה שמש משה כל ימי המלואים דלא פריך ליה התם נמי למיסבר קראי לפי שלא מצינו בגדי כהונה רק לאהרן ובניו ועוד דאכתי לא נתחנכו הבגדים דבעינן עלייהו הזאה ונפקא מינה לעבוד במלואים בלא הזאת בגדים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר