דיוק וחידוש ברש"י
חולין ב
עמוד א
רש"י ד"ההכל שוחטין. כל היכא דתני הכל כולהו מייתי להו בשמעתא קמייתא דערכין ומפרש הכל לאתויי מאי והכל שוחטין דמתניתין פליגי בה אמוראי בגמרא למר לאתויי טמא בחולין ולמר לאתויי כותי או מומר: וכולן. בגמרא מפרש מאי וכולן:
הדיוקים העולים בדברי רש"י אלו:
א. מדוע פתח בכלל זה וציין למסכת ערכין.
ב. למה ציין פליגי בה אמוראי בגמרא וכי היכן חולקים אמוראים.
ג. מדוע שינה בלשונו כותי או מומר, ולא המשיך באותו הלשון ולמר לאתויי מומר.
ד. מדוע כתב רק אלו שלוש הדברים טמא מומר וכותי ולא כתב את שני הפירושים של רבינא.
ה. מדוע חוזר בד"ה וכולן בגמרא מפרש מאי וכולן.
והנראה שרש"י רמז בכך שכאן בגמרא זאת לא השאילה הראשונה לאתויי מאי כי ראשית הדברים הוא להבין האם זה לשון בדיעבד או לכתחילה, וגם זה עצמו נראה מרש"י שלא הובן למקשן מה היה הקושיה הראשונה להסביר הלשון "הכל שוחטין" (ועיין בתוספות בע"ב ד"ה ואנן) בד"ה תרתי דיעבד למה לי. הכי איבעי ליה למיתני שחיטת הכל כשרה חוץ מחש''ו דמשמע שפיר דהנך דמרבינן מהכל דיעבד קמרבינן אבל לא לכתחלה א''נ ניתני הכל שוחטין לחודיה כדתנן גבי מעריכין ונודרין ולא מפרש למה לי למיתני הכל שוחטין ואצטריך לפרושי ושחיטתן כשרה למימר דשוחטין דרישא דיעבד הוא, וכו' .
לכך רש"י אומר כבר במשנה שבדרך כלל במקום אחר לשון הכל שוחטין מתפרש בדרך של לאתויי מאי מה שאין כן כאן שיש הסבר נוסף, ולכן רש"י מביא בלשון כותי או מומר, שהרי הן בגמרא שם במסכת ערכין מובאים רק שני דעות אלו כותי או מומר והן בהמשך הגמרא בדף יז ע"א עולה שהפירוש בהכל שוחטין רק לגבי "לאתויי" הם או כותי או מומר כי הרי נכתב פעמיים הכל שוחטים במשנה הזאת ובמשנה טו ע"ב , וסתמו אחד לכותי ואחד למומר ולא פורש איזה מהם, אלא אמר רבא הכל שוחטין חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר,
ומביא רש"י גם את הפירוש לאתויי טמא שהוא שונה משאר הפירושים גם בדרך הסבר המשנה הכל שוחטין ושחיטתן כשירה וגם מתפרש המשך המשנה וכלם ששחטו גבי קדשים ובכך רמז רש"י לקשר שבין שחיטת חולין לסדר קדשים שנרמז ב"הכל" וב"וכולן",
ורש"י לא הביא את פירושו של רבינא שאינו מפרש "לאתויי" אלא מסביר שהכל מדובר בסוג של כלל האנשים מומחים ואינם מומחים או מוחזקים ואינם מוחזקים, ולמעשה רש"י רומז לפירוש זה בד"ה וכולן, בגמרא מפרש שהכוונה אחרת מהפשוט כי להסוברים לאתויי כותים או מומר מתפרש כפשוטו שעולה על חרש שוטה וקטן אף שקשה מדוע לא נכתב ואם שחטו, וחזר לומר "מאי וכולן" שרק לדברי רבינא זה מתפרש כדבעי וברור מדוע נכתב משא"כ לרב אשי שמפרש שהכל שוחטין לאתויי טמא מפרש את וכולן על קדשים וזה כבר נלמד בזבחים ואין ברור היכן עיקר.
