ועלו עליה ג' רגלים
חולין מח ע"א
"התליע כבד שלה - זה היה מעשה, ועלו עליה בני עסיא ג' רגלים ליבנה, לרגל שלישי - התירוה להם".
קשה, למה הטריחו את רבותיהם פעם ראשונה ושניה ושלישית, הרי ודאי שאחר זמן כה רב לא נשתייר כלום מאותה בהמה, וכי תתכן נפקא מינה בהתירה?
ואמנם קיימת נפקא מינה מצויה להלכה. שכן אמרו במשנה מסכת בכורות דף לז ע"א: "השוחט את הבכור ונודע שלא הראהו - מה שאכלו אכלו ויחזיר להם הדמים". ואמרו שם בגמרא: "ת"ר... רבי שמעון בן אלעזר אומר: דברים שהנפש קצה בהן - יחזיר להן את הדמים, ושאין הנפש קצה בהם - ינכה להם את הדמים, ואלו הן דברים שהנפש קצה בהן: נבילות וטריפות שקצים ורמשים". נמצא שלכולי עלמא אותו בשר שנאכל ונמצא טריפה, צריך המוכר להחזיר את הדמים.
