להראות לו פנים
עירובין נד ע"ב
"רבי עקיבא אומר: מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו - שנאמר ולמדה את בני ישראל. ומנין עד שתהא סדורה בפיהם - שנאמר שימה בפיהם. ומניין שחייב להראות לו פנים - שנאמר (שמות כא, א) ואלה המשפטים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם".
ופירש רש"י: "אשר תשים לפניהם - ולא כתיב אשר תלמדם - צריך אתה לסדר ולשום לפניהם טעם המיישב תלמודם".
כיצד נלמד ממשמעות המילים 'אשר תשים לפניהם' שחייב להראות לו פנים?
בפשטות, מהמילה לִפְנֵיהֶם. להראות פנים כלומר לפגוש ולקבל את פניו פנים אל פנים ובסבר פנים. כך משמע מהביטוי "להראות ... פנים" בחז"ל במשמעות ניחום אבלים ושאר פגישות. ובמסכת תענית דף ח ע"א: "תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל - בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים" כלומר להראות סבר פנים יפות.
ועל הפסוק פנים בפנים דבר ה' דרשו בכמה מקומות (מסכת סופרים פרק טז הלכה ג) "פנים תרי בפנים תרי, הא ארבעה אפין". "אמר רבי חנינא בר פפא נראה להם הקדוש ברוך הוא פנים זעומות, פנים בינוניות, פנים מסבירות, פנים שוחקות. פנים זעומות למקרא, כשאדם מלמד לבנו תורה חייב ללמדו ביראה, פנים בינוניות למשנה, מסבירות לתלמוד, שוחקות לאגדה".
ורש"י בחומש הביא מדברי המכילתא:
"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
כלומר, תשים – תניח – כמו על שולחן ערוך.
וכיצד עורכים שולחן?
מבואר בפרשת תרומה שאחר פרשת ואלה המשפטים: (שמות כה, כג) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן, (ל) וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד; וההמשך בפרשת אמור: (ויקרא כד, ז) וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַה'. וכלשון הנביא: (יחזקאל כג, מא) וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיהָ וּקְטָרְתִּי וְשַׁמְנִי שַׂמְתְּ עָלֶיהָ.
עם השולחן הערוך בלחם נצרכת לבונה זכה הנותנת ריח טוב ומלבב. עם לימוד ההלכות נחוץ מאור פנים.
