טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

רב נתן בר אביי איתבד ליה קיבורא דתכלתא - ארגמון קהה קוצים  
 

"רב נתן בר אביי איתבד ליה קיבורא דתכלתא, אתא לקמיה דרב חסדא, אמר ליה: אית לך סימנא בגויה? אמר ליה: לא, אית לך טביעות עינא בגויה? אמר ליה: אין, אם כן זיל שקול" (חולין, צה ע"ב).

פירוש: רב נתן בר אביי איתבד ליה קיבורא דתכלתא [אבדה לו פקעת של חוטי תכלת לציצית], ולאחר מכן חזרה ונמצאה. אתא לקמיה [בא לפני] רב חסדא, לשאול אם החוטים הללו כשרים לציצית, או שיש לחשוש שמא הם חוטים אחרים שאינם כשרים לציצית. אמר ליה [לו] רב חסדא: האם אית [יש] לך סימנא בגויה [סימן בו]? אמר ליה [לו]: לא. חזר רב חסדא ושאל: האם אית [יש] לך טביעות עינא בגויה [טביעת עין בו]? אמר ליה [לו]:אין [כן], אמר לו רב חסדא: אם כן, זיל שקול [לך קח] אותם להשתמש בהם לציצית (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: ארגמון קהה קוצים   שם באנגלית: Banded Dye-Murex  

שם מדעי: (Hexaplex trunculus (Murex trunculus

שם נרדף במקורות: חילזון

נושא מרכזי: הדמיון בין תכלת לקלא אילן

לנושאים נוספים העוסקים בארגמון קהה קוצים (תכלת) - הקש/י כאן.

התכלת או ליתר דיוק צמר צבוע תכלת שימש בתקופת הספור המובא בגמרא אך ורק להכנת פתיל תכלת לציצית. צבע זה הוכן ממיצוי נוזלי שקוף (בעת ההפרדה) של הבלוטה התת זימית של החלזון ארגמון קהה קוצים. האדמו"ר מרדזין (רבי גרשון העניך ליינער, תקצ"ט - תרנ"א; 1839 - 1891), שהיה חלוץ מחדשי צביעת התכלת, סבר שהתכלת הופקה מהרכיכה הימית דיונון ולאחריו טען הרב הרצוג (לאחר שנכשל בהשגת צבע תכלת מהארגמון קהה הקוצים) שהמקור הוא הסגולית הדו-גונית. בהסתמך על עדויות רבות אנו סוברים היום שהתכלת המקורי הוא מהחלזון ארגמון קהה קוצים. מינים אחרים של ארגמונים שימשו להכנת צבע הארגמן והם הארגמון חד הקוצים והארגמנית אדומת הפה. זכינו ובימים אלו שוקדת עמותת "פתיל תכלת" בזיכוי כל המעוניין בקיום מצווה זו שנעלמה בתקופת הגאונים (על המועד המדויק חלוקות הדעות).
 
בעולם העתיק הייתה התכלת חומר גלם יקר ביותר שערכו היה כמשקלו בזהב. על יוקרה של התכלת אנו לומדים במסכת ציצית (פ"א הלכ"י): "שאין צובעים תכלת אלא בחלזון ... ואינו עולה אלא לשבע שנים לפיכך דמיו יקרים". על רקע ערכה הגבוה של התכלת התפתחה תעשייה אלטרנטיבית לייצור צבע זול שהשימוש בו היה לתעשיית הטקסטיל או כזיוף לצבע התכלת המקראי למטרות אונאה. במקורות העבריים קיימת התייחסות רבה לזיוף התכלת בעזרת "קלא אילן". אין במקורות עדות ברורה למהותו של ה"קלא אילן" מלבד העובדה שהוא דומה לתכלת במידה כה רבה עד שלא ניתן להבחין ביניהם רק בראיה. הגמרא במנחות מתארת שיטות כימיות המבחינות בין הצבעים ("טעימה") בעזרת קבוצת חומרים המסירים או מחלישים את צבעו של קלא אילן. "ותכלת אין לה בדיקה? והא רב יצחק בריה דרב יהודה בדיק ליה, מייתי מגביא גילא ומיא דשבלילתא ומימי רגלים בן ארבעים יום, ותרי לה בגווייהו מאורתא ועד לצפרא, איפרד חזותיה פסולה, לא איפרד חזותיה כשרה"(1). מפרש רש"י: "ונפרד חזותא - נתקלקל המראה פסולה דקלא אילן הוא".

הדמיון בין התכלת והקלא אילן וחוסר היכולת להבחין ביניהם מוזכרים בש"ס בעיקר לגבי התנאים המבטיחים רכישה ממקור אמין לצורך קיום מצוות ציצית. סוגייתנו יוצאת דופן מבחינה זו משום שאין מדובר בצורך להאמין לאדם אחר וההחלטה אם פקעת הצמר כשרה לציצית תלויה בטיב המידע הקיים בידי המאבד עצמו. בלשון רש"י: "תכלתא - צריך להכירה שלא תתחלף בקלא אילן".

ממה נבע החשש בעת קניית תכלת ממקורות לא ידועים? ראו במאמר "בדידי הוה עובדא דזביני תכילתא".

מהו קלא אילן ובמה הוא שונה מצבעים אחרים? ראו במאמר "בקלא אילן דלא עבר".

 

ארגמון קהה קוצים - קונכייה		ארגמון קהה קוצים – קונכייה מכוסה בצימדת ים
ארגמון קהה קוצים - תטולה		ארגמון חד קוצים – מקור הארגמן
ארגמנית אדומת פה – מקור הארגמן		סגולית דו-גונית. הקצף מופרש על ידי החילזון ומשמש כרפסודה לצורך ציפה

(1) פירוש: האם אין לתכלת בדיקה והרי רב יצחק בנו של רב יהודה בדק אותה. הוא הביא אלום, מי תלתן ומי רגלים (שתן) בני 40 יום והשרה את התכלת בתוכם מערב עד בוקר. אם הצבע דהה הרי שאין זו תכלת אלא קלא אילן ואם הצבע נשאר כפי שהיה הרי זו תכלת כשרה.

 
 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.