|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
חזיוה דדרסה ואכלה, והיינו גירותא – אגמיה מצויה
|
 |
 |
|
| תמונה 1. שכווי ענק צילם: Richard Bartz |
תמונה 2. שכווי שחור צילם: Aconcagua |
 |
 |
|
| : תמונה 3. לבנית גדולה צילם: משה חובב | תמונה 4. אנפה משורטטת צילום |
ח. י. קאהוט (ערך "מרדא") ייחס באופן תמוה את השם "מרדא" ו"גירותא", "תרנגולא דאגמא" ו"תרנגולתא דאגמא" למיני זרונים. אמנם המין זרון סוף (Rohrweihe) (תמונה 5) מצדיק את הזיקה ל"אגמא" אך עופות אלו אינם דומים לתרנגול. לאור כך שמדובר בעופות דורסים לא ברור מדוע "תרנגולתא דאגמא" הוכשרה בתחילה. ייתכן ואופן הציד של הזרונים, כפי שהוא תיאר, מסביר מדוע התנהגות הדריסה שלהם התגלתה רק מאוחר יותר:
"... ואלו הן סימני העוף ווייהע: יש לו זנב ארוך חפוי מכנפיו על כולו אחז את שללו לא בפריחה כי אם במשיכה על הארץ וגם דר בסמיכת המים ויש מאותו המין שנקרא Wiesen-weihe (זרון פס) (תמונה 6) וגדול ממנו הנקראSumpfweihe (זרון אוסטרלי(2)) ועל שם מגורו באגם נקרא Rohrweihe (זרון סוף) ומראהו אדום וכו'".
 |
 |
|
| תמונה 5. זרון סוף צילם: J.M.Garg |
תמונה 6. זרון פס צילם: Cks3976 |
הצעה נוספת של לוויזון נובעת מפרשנות שונה של השם "גוריתא". לדעתו ייתכן והשם נגזר מהשורש "גרר" המופיע גם בכלי עבודה המשמש נגרים הנקרא "מגרה". הוא מצביע על האפשרות שהנקר (תמונה 7) הוא ה"גוריתא" משום שעל לשונו קבועים זיזים הפונים לאחור ובעזרתם הוא שולף מסדקי עצים את החרקים מהם הוא ניזון. העובדה שמדובר בלשון העוף מתיישבת, לדעתו, עם הדמיון ללשון הדג. י. אהרוני דחה בתוקף את הצעה זו משום שהנקר "חולק את רגליו" ולא היה מקום לטעות בו. לנקר סידור אצבעות זיגודקטילי כלומר שתי אצבעות לפנים ושתים לאחור ועל כך אמר רבי אלעזר ברבי צדוק: "כל עוף החולק את רגליו טמא" (חולין, נט ע"א). בהמשך (חולין, סה ע"א) הוא מתאר את שיטת הבדיקה: "מותחין לו חוט של משיחה, אם חולק את רגליו שתים לכאן ושתים לכאן טמא, שלש לכאן ואחת לכאן טהור" (ראו עוד במאמר "כל עוף החולק את רגליו טמא").
ח. י. קאהוט (ערך "גרתא") הציע ש"גוריתא" היא עוף המים אגמיה (תמונה 8) והסתמך על שמה בערבית غرة (ע'רה). הוא זיהה את האגמיה (blashuhn בגרמנית) גם בשם "בר נפחא" המופיע בין שמונת הספקות. י. אהרוני מצא קשר בין שמה של האגמיה בערבית לבין העובדה שצבע מצחה לבן. במילון Almaany (ערבית – אנגלית) מתורגמת המילה הערבית غرة הן כ – blaze והן כ - Coot (אגמיה). משמעות המילה blaze היא כתם לבן על פני סוסים או שוורים או כתם בהיר על גזעי עצים הנגרם מחיתוך הקליפה. מצחה הלבן של האגמיה מבדיל אותה מ"מרדא", "כוחילנא" ו"בר נפחא" שקרחת פדחתם אדומה.
 |
 |
|
| תמונה 7. נקר סורי צילם: מינוזיג |
תמונה 8. אגמיה מצויה צילם: Maxwell Hamilton |
(1) פירוש: אמרה ליה [לו] ילתא לרב נחמן בעלה: מכדי [הרי] כלל נקוט בידינו כי כל דבר דאסר לן רחמנא [שאסר לנו הכתוב], שרא לן כוותיה [התיר לנו דבר אחר שהריהו כמותו בטעמו], למשל: אסר לן דמא [לנו אכילת דם] שרא לן כבדא [התיר לנו אכילת כבד] שמלא דם, ויש בו מעין טעם דם. וכיוצא בדבר, אסר לנו הכתוב ביאת האשה הנדה התיר לנו ביאת אישה כשיש לה דם טוהר בימים שלאחר לידה. שאף אם רואה בהם דם, אינה נטמאת בכך, ומותרת לבעלה בימים אלה. אסר לנו הכתוב אכילת חלב בהמה התיר לנו אכילת חלב חיה, הדומה לו בטעמו. אסר לנו הכתוב אכילת חזיר התיר לנו אכילת מוחא [מוח] של הדג שיבוטא שטעמו דומה לזה של חזיר. אסר לנו הכתוב גירותא (מין דג טמא) התיר לנו לישנא דכוורא [לשון של דג] הדומה לו בטעמו. אסר לנו ביאת אשת איש התיר לנו גרושה בחיי בעלה, שיש בדבר דמיון לביאת אשת איש. אסר לנו הכתוב ביאת אשת אח התיר לנו את יבמה במצות ייבום (אם מת האח בלא זרע). אסר לנו את הגויה התיר לנו את יפת תאר (שבויית מלחמה).
(2) זרון זה נפוץ באוסטרליה, ניו-זילנד ואיי האוקיינוס השקט ולכן קשה להניח שהיה מוכר לתושבי בבבל.
מקורות עיקריים:
י. אהרוני, "שמונת הספקות של רב אסי", סיני, שנת ת"ש, שנה ד', כרך ז', עמ' ל-ל"ז.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 179-180.
ח. י. קאהוט (ערך "מרדא"), עמ' 179.
לעיון נוסף:
י. מ. לוינגר, "מאור לכשרות – חלק א'", עמ' 236-237, 279.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.