תחקיר מיידי / רפי זברגר

ערכין ח ע''ב

הקדמה

בתחילת הפרק למדנו על שיעורי מינימום ומקסימום של ערכין. המשניות בהמשך הפרק מצטטות הלכות נוספות אשר מגבילות למינימום ומקסימום. היום נלמד משנה אחת מאותן משניות. 
אין בנגעים פחות משבוע אחד, ולא יתר על שלשה שבועות.
ישנן מספר אפשרויות של נגעי צרעת. על גופו של האדם, על בגדו או על ביתו. בכל מקרה יש להראות את הנגע לכהן והוא פוסק האם הנגע טמא מיד ואז הוא ''מחליט'' את הנגע לטומאה, או שמא זהו מקרה ספק והוא ''מסגיר'' את הנגע לשבעה ימים, כדי לבדוק את הנגע לאחר מכן. קובעת המשנה כי טווח הזמן של בדיקות הצרעת הינם בין שבוע אחד לשלושה שבועות. לא פחות משבוע (במקרה של ספק) ולא יותר משלושה שבועות. הגמרא מיד תדון באילו מקרים הספק מתברר כעבור שבוע ובאילו מקרים כעבור שלושה שבועות.
 

הנושא

פחות משבוע - נגעי אדם,
בנגעי עור אדם (מכווה או שחין) אחרי שבוע של הסגר יש ''החלטת כהן''. אם פשה הנגע (גדל) הוא "מחליט" את הנגע (מטמא אותו) מיד, ואם אין שינוי או שהנגע קטן – הכהן מטהר את האדם. זהו המקרה היחיד בו יש החלטה לכאן או לכאן (לטמא או לטהר) אחר שבוע אחד. יש נגעים אחרים שגם ניתן להכריע כעבור שבוע, אך אין הכרח שכך יהיה. 
שהרי בנגעים אחרים, אם הנגע עמד בעיניו (לא השתנה לרעה) לאחר שבוע של הסגר - מסגירים לשבוע נוסף. 
ולא יתר על שלשה שבועות - דנגעי בתים.
נגעים אחרים מלבד נגעי שחין ומכווה שהוזכרו לעיל, אם עמד הנגע, כאמור, מסגירים לשבוע נוסף. ואז: אם הנגע פשה (התרחב) או ישנם סימני טומאה אחרים – הכהן מטמא את הנגע, אך אם עמד הנגע גם אחרי השבוע השני או קטן – הכהן מטהר את הנגע. רק בנגעי בתים יש דינים מיוחדים של הסגר המגיעים עד שבוע שלישי. 
כך היא ההתנהלות של נגעי בתים: אם אחרי שבוע של הסגר הנגע ''עמד בעיניו'' (לא גדל) אזי הוא ''חולץ, קוצה וטח'' ("חולץ" את האבנים המנוגעות וזורקים אותם עם העפר שעליהם מחוץ לעיר, מביא ''ומקצה'' אבנים אחרות במקומן, ולאחר מכן "טח" בטיט את המקום). את הפעולות הנ''ל עושה גם לאחר הסגר שני, שבעקבותיו ''עמד הנגע'' ולא גדל. רק לאחר השבוע השלישי נופלת החלטה בכל מקרה. אם חוזר הנגע – מטמאין את הבית, אם לא חזר – הבית טהור. 
אמר רב פפא (תהילים ל''ו, ז'): צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה': צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל - אלו נגעי אדם, מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה - אלו נגעי בתים.
רב פפא מייחס פסוק בספר תהילים לאופני הענישה של הקדוש ברוך הוא. יש ענישה שהיא בבחינת ''צדקה'', ויש ענישה ''היורדת עד התהום''. רב פפא מייחס זאת לטווח זמנים של טומאת הצרעת שלמדנו במשנתנו. צרעת האדם – יש ספק מקסימום לשבוע אחד, ולאחר מכן מתבררת החלטה, לכאן או לכאן, וזו צדקה. לעומת זאת, בנגעי בתים, שלב הספק יכול להימשך עד שלושה שבועות, וזהו ''תהום רבה'' של ענישה, המשאירה את מצב הספק זמן רב הרבה יותר. 
הגמרא בהמשך מסבירה את ''פשט הפסוק'' ללא דרשה של רב פפא בשני אופנים, ומציינת את ההבדל ביניהם. 
 

מהו המסר

על המדרש של רב פפא שאלו ותמהו: וכי מה ''צדקה'' עשה עימנו הקדוש ברוך הוא בנגעי אדם, בכך שהספק מתברר כעבור שבוע, גם כאשר הנגע ''עמד בעיניו'' (בנגעי מכווה ושחין). והלוא זו אינה בהכרח צדקה, שהרי ייתכן שאם היינו מחכים עוד שבוע או עוד שבועיים, הנגע היה קטן, ולא היינו צריכים לטמא אותו כפי שהכהן החליט כעבור שבוע אחד בלבד. אם כן, מדוע קורא לו הפסוק ''צדקה'' לפי דרשתו של רב פפא?
אלא מסבירים אחרונים (ר' חיים שמואלביץ ועוד) כי לפעמים עדיף לאדם לפתור את מצבי הספק, אפילו ש"הפתרון'' לא לטובתו (טומאת הנגע) והכול כדי לא להישאר במצב של ספק. המצב ש''אדם נמצא באוויר'', אינו יודע להיכן פניו, ספק לגביו מה מצבו הוא ''מצב קשה'' לאדם. כאמור, נוח לאדם להתיר את ספקו תוך זמן קצר (לאחר שבוע הסגר) וזו נחשבת ל"צדקה" עבורו, רק שלא ''יישאר באוויר'' ללא ידיעה מוצקה מה מצבו עוד מספר שבועות.
נלמד מכאן מסר גם לחיים. גם בחיי משפחה, וגם בכל תחום אחר בחיים. עדיף ורצוי לסיים את מצבי הספק ולא להשאירם זמן רב. נציין מספר דוגמאות:
1. אם ילד עשה משהו טוב – רצוי לתת לו מחמאות ואם צריך גם צ'ופרים, קרוב כמה שיותר לביצוע המעשה. לא ''להשאיר אותו במתח'', כיצד יגיבו ההורים, מה יגידו המורים וכן הלאה.
2. לחילופין, אם הילד עשה מעשה שלא ייעשה. לא לחכות עם התגובה זמן רב. להוכיח אותו על מעשיו כמה שיותר קרוב לאירוע, ואם נדרשת ענישה – לבצע זאת מיד לאחר התוכחה, ולא להשהות זאת לזמן מאוחר יותר.
3. גם ביחסי עובד מעביד, יש להשתדל להסיק מסקנות מאירועים שקרו בעבודה, קרוב להתרחשותם. אם זו הצלחה, או שמא כישלון. יש לנתח את האירוע, להבין מה קרה ולמה, קרוב ביותר לאירוע, ולהתייחס בהתאם לאחר התחקיר. לא להשהות, לא להמתין, גם כדי שהאירוע עדיין טרי וזוכרים אותו, וגם כדי לא להשאיר "מצב של ספק" זמן רב מידי.
חיל האוויר הישראלי ידוע ומוכר בעולם כולו, בביצוע תחקיר לאחר כל טיסה. הטייס ומפקדו מסכמים את הטיסה, מוצאים את הדברים הטעונים שיפור, ואת הנקודות הטובות של הטיסה, מיד לאחר הנחיתה. כך לומדים כל הזמן, משפרים ומסיקים מסקנות לעתיד, וכך לא משאירים שום אירוע ונקודות ציון בספק, למשך זמן רב. .


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]