סקר
אני גולש בפורטל הדף היומי:






 

סמיכות לעיר ערכית / רפי זברגר

ערכין יד ע"א

  

הקדמה

למדנו במשנה בתחילת הפרק על קנסות ותשלומים בתורה ''שיש בהם להקל ולהחמיר''. המשנה הראשונה פירטה את תשלום נודר בערכין, והמשניות בדף שלנו ממשיכות ומתארות את הדינים הנוספים. נתמקד במשנה הראשונה בדף.
 

הנושא

בשדה אחוזה להקל ולהחמיר. כיצד?
"שדה אחוזה" הינו שדה בארץ ישראל אשר עבר בירושה מאב לבן, מימות יהושע בן נון. אם שדה אחוזה הוקדש לבדק הבית (שימוש של צרכי בית המקדש) ניתן לפדותו מן ההקדש. פדיון זה יכול להתבצע ע''י המקדיש בעצמו, או גם ע''י אדם אחר. קבעה התורה בסוף ספר ויקרא, כי תשלום הפדיון הוא חמישים שקל כסף, לשדה שגודלו ''בית זרע חומר שעורים''. זהו שיעור למקום גידול של שלושים סאה שעורים, בלשון המשנה ''בית כור'' – שטח שגודלו בין 131 מ''ר ל-163 מ''ר (תלוי בשיטות של גדול יחידת אורך "אמה"). סכום זה ניתן לבדק הבית אם הפדיון בוצע בשנה הראשונה ליובל, ונפדה מיד באותה שנה. כלומר, שדה המוקדש לארבעים ותשע שנים, נפדה בערך של חמישים שקלים (סלעים). כל שנה נפדית בסכום של ''שקל ופונדיון''. (פונדיון הוא אחד מתוך חמישים מסלע). כך שאם הפדיון בוצע בשנה מאוחרת יותר, דמי הפדיון קטנים בהתאם לזמן הנותר עד שנת היובל. 
גם בנושא זה קובעת המשנה כי לפעמים תשלום זה ''מקל'' על הפודה, ולפעמים הוא ''מחמיר'' עם הפודה. 
אחד המקדיש בחולת המחוז, ואחד המקדיש בפרדיסות סבסטי, נותן זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף.
שדה אדמה בסביבות העיר, בלשון המשנה ''חולת המחוז'' הינה פחותת ערך משתי סיבות:
1. אנשים עוברים שם ודורכים על האדמה, עובדה המורידה את ערכה. 
2. אנשים מסתכלים עליה ו''נותנים בה עין הרע'', הגורמת לגידול פחות מאשר מקום רחוק מן העיר. 
לעומת זאת, אדמה ב''אזור יוקרתי'' כמו סבסטיה בשומרון בתקופת המשנה, הינה בעלת ערך רב, וגדול לעין שיעור מאדמת ''חולת המחוז''. בשני המקרים ''דמי הפדיון'' שווים, כאמור לעיל – מאה שקל לכל ''זרע חומר שעורים''. 
בשדה ''חולת המחוז'' סכום זה ''מחמיר'' עם הפודה ותובע ממנו תשלום גדול מערך השדה, ובשדה באזור סבסטיה, סכום זה ''מקל'' עם הפודה ותובע ממנו תשלום קטן מערך השדה. 
ובשדה מקנה נותן את שוויו.
''שדה מקנה'' הינו שדה שלא הגיע בירושה, כמו שדה אחוזה, אלא נקנה בכסף מלא. שדה כזה אינו נפדה מבדק הבית בסכום קבוע כמפורט לעיל בשדה אחוזה, אלא נפדה לפי שוויו וערכו האמיתי. 
רבי אליעזר אומר: אחד שדה מקנה ואחד שדה אחוזה.
רבי אליעזר חולק על חכמים וסובר כי גם שדה מקנה נפדה בשווי של חמישים שקל לגודל של ''זרע חומר שעורים''. 
מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה? שבשדה אחוזה הוא נותן חומש, ובשדה מקנה אינו נותן חומש. 
מכיוון שהתורה חילקה ותיארה שני סוגי שדות אלו בשתי פרשיות, שואלת המשנה לשיטת רבי אליעזר, מה בכל אופן ההבדל ביניהם, אם אנו אומרים שהפדיון שווה בשניהם. ועונה מיד המשנה כי בשדה אחוזה יש להוסיף על סכום הפדיון ''חמישית מלבר'', שהם ''רבע מלגיו''. כלומר, יש להוסיף ולשלם רבע מסכום הפדיון, כך שאם נוסיף סכום זה לפדיון, הרי הוא חמישית מהסכום הכולל. בשדה מקנה אין חובה להוסיף חומש כמו בשדה אחוזה.
הגמרא מסבירה כי מחלוקת חכמים ורבי מאיר תלויה בהסבר הפסוקים בפרשת בחקתי. 
 

מהו המסר

למדנו שתי סיבות לכך שערך שדה תלוי בקרבתו למקום ישוב, וככל שהינו רחוק יותר ערכו רב יותר.
בתיאור המשנה לשדה בעל ערך רב נקטה המשנה שדה ליד סבסטי. עיר זו נקראת שומרון, בירת ממלכת ישראל בתקופת המלכים. שמה ניתן לה ע''י הורדוס, אשר בנה אותה מחדש, והפכה לעיר רומית מפוארת וחשובה. במרכז העיר נבנתה מקדש אוגוסטאום, ובנוסף נבנו מבנים חשובים ברחבי העיר. היא הוקפה בחומה, באורך של כשלושה וחצי קילומטר. לאור תיאור זה, לכאורה קשה קביעת המשנה, כי שדה ליד עיר מאבדת מערכה, והרי סבסטי הייתה עיר ואם חשובה ומפוארת בארץ ישראל של שנות שלטון רומי.
ניתן להסביר כמה הסברים לחשיבות וערכה הגבוה של שדה הסמוכה לעיר סבסטי:
1. למרות העיקרון הכללי הקובע כי שדה הסמוכה לעיר פחותה בערכה עקב שתי הסיבות שנמנו לעיל, יש בכל אופן חשיבות למיקום הקרוב לעיר מרכזית וחשובה כל כך כמו סבסטי באותה העת. קירבה לעיר חשובה זו, מעלה את ערכה עשרת מונים, למרות היותה מיושבת באנשים לא מעטים אשר עברו כנראה גם על פני שדות הסמוכים לה.
2. אולי ניתן לומר כי היקף העיר בחומה בצורה, השאירה את כל יושביה בתוככי העיר, כך שגם שדה הסמוכה לה, ''לא זכתה'' לביקורים והפרעות של אנשי העיר ואורחיה.
למדנו אם כן, כי קביעת חשיבות דבר מסוים, תלוי במספר גורמים, לא תמיד קבועים בכל המקומות ובכל הזמנים.
שדה הקרובה לעיר הינה בדרך כלל בעלת ערך נמוך, אך אם מדובר בעיר חשובה מאוד כמו סבסטי, דווקא הקירבה לעיר הופכת אותה להיות חשובה ובעלת ערך גדול לעין שיעור.
אם ערך שדה תלוי במיקומו ובסמיכותו למקומות חשובים יותר או פחות, הרי שהאדם בוודאי ''מקבל השראה'' מהסביבה אליה הוא שייך, ובה הוא מתגורר ומבלה את רוב שעותיו. אדם הקרוב ל''עיר שעשועים'', הרי ניזון מתוכנה ועיסוקיה של אנשי העיר, וגם הוא הופך להיות ''איש שעשועים''. מנגד, אדם המתקרב לעיר של אנשים חושבים ועוסקים בדברים ערכיים וחשובים, הרי שהוא סופג את האוויר והאווירה של אותה העיר, והופך אט אט להיות ערכי יותר. וזוהי בדיוק תשובתו של רבי יוסי בן קסמא במסכת אבות (ו', ט'), להצעה לעבור דירה לעיר אחרת, תמורת סכום כסף גדול:
אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה. וכן כתוב בספר תהלים, על ידי דוד מלך ישראל: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".


לע''נ אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר